עלייה בשיעור ניתוחים לשחזור חדרי הלב לאחר MI ( מתוך Am Heart J)

פרוצדורות לשחזור חדרי הלב בניתוח (SVR– Surgical ventricular restoration), במטרה להוריד את נפח החדר השמאלי ולשקם את צורתו לאחר MI (התקף לב) נמצאות בשימוש תכוף יותר בבתי החולים – כך עולה ממחקר שפורסם בגיליון ספטמבר של American Heart Journal.

עד לאחרונה, SVR היה בשימוש בעיקר במרכזים שהתמחו בכך. במקרים אלה, לדברי החוקרים, SVR שימש לטיפול מספר חודשים או שנים לאחר MI. התוצאות הראו תפקוד סיסטולי טוב יותר ושיפור ב-New York Heart Association (NYHA) class , עם שיעור תמותה ל-30 יום של 5.3%. 

בדיווח הנוכחי, העריכו החוקרים את המאפיינים והתוצאות של הליכי SVR המבוצעים מחוץ ל”מרכזים המומחים”. הנתונים נלקחו מה- Society of Thoracic Surgeons National Cardiac Database, מינואר 2002 עד יוני 2004.

נמצא כי 731 פרוצדורות SVR בוצעו ב-141 בתי חולים. 20 מרכזים בלבד ביצעו 10 פרוצדורות או יותר במהלך התקופה, בעוד ש- 110 מרכזים ביצעו לא יותר מחמש.

הגיל הממוצע של החולים היה 73, 69% מהם סווגו כ- NYHA class III או IV, ו- ejection fraction ממוצע עמד על 25%. ב-87% מהחולים בוצע בזמן ה-SVR גם מעקף, ו-15% עברו את הפרוצדורה תוך שבוע מה- MI.

עפ”י תוצאות המחקר, שיעור התמותה בניתוח היה 9.3%, ושיעור תמותה ל-30 יום היה 8.9%. תמותה, ניתוח חוזר, שבץ, כישלון כלייתי והנשמה ממושכת לאחר SVR התרחשו ב- 33.5% מהחולים.

סטטוס הניתוח- דחוף/ חירום/ הצלה לעומת אלקטיבי- היה גורם הסיכון החזק ביותר לתוצאות שליליות.

גורמי סיכון נוספים כללו רמות קריאטינין, גיל, מין (נשים), סוכרת תלוית אינסולין, MI במהלך השבוע שלפני הניתוח, סיפור של כשלון לבבי ומחלה בשלושה עורקים כליליים.

התמותה הכוללת הייתה גבוהה יותר במרכזים שביצעו פחות פרוצדורות SVR, בהשוואה למרכזים האחרים (0.022=P), אך כאשר מוציאים פרוצדורות חירום/הצלה, האנליזה מראה כי אין הבדלים משמעותיים בשיעורי התמותה.

החוקרים מסכמים ואומרים כי המשך ההערכה של תהליכים ותוצאות יסייע לזיהוי פקטורים לבחירת החולה האופטימלי ויביא לביצוע משופר של ההליך.

Am Heart J 2006;152:494-499

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן