האם שינת תינוק במיטת הוריו מגבירה את הסיכון לתסמונת מוות בעריסה? (Arch Dis Child)

ממחקר חדש עולה כי שינה של תינוק במיטת הוריו מעלה את הסיכון של יילודים עם גורמי סיכון  לתסמונת מוות בעריסה (SIDS Sudden Infant Death Syndrome), בעיקר ביילודים פגיעים.

הגורמים העיקריים הקשורים ב-SIDS הם שינה על הבטן, ואם מעשנת. עם זאת, מחקרים אחרונים מצאו כי שינת תינוק במיטת הוריו מגבירה את הסיכון ל-SIDS בתינוקות מתחת לגיל 11 שבועות, גם בהורים שאינם מעשנים.

החוקרים בדקו 287 מקרים של SIDS שאירעו באירלנד בתקופה שבין 1994 ו-2001 ומצאו כי 49% מהמקרים הופיעו כאשר התינוקות ישנו עם מבוגר, בהשוואה ל-12% בלבד מילודים בריאים ששימשו כקבוצת ביקורת. החוקרים מצאו כי שינת תינוק במיטת הוריו הגדילה את הסיכון ל-SIDS כמעט פי 4.

יתרה מזאת, כמעט מחצית ממקרי SIDS שישנו במיטת הוריהם בליל מותם, לא היו מורגלים לסידורי שינה אלו. מרבית התינוקות שנפטרו בזמן השינה במיטת הוריהם (87%) היו ילדים לאם מעשנת, עובדה שחיזקה את חשיבות עישון אמהי כגורם סיכון חזק ל-SIDS. מקרי SIDS בתינוקות שישנו במיטת הוריהם היו פחות שכיחים בתנוחת שינה על הבטן.

בנוסף, מהעדויות מהמחקר עולה כי ייתכן ששינה עם יילודים צעירים יותר עשויה להיות גם מסוכנת, בעיקר בילודים בעלי משקל לידה נמוך לגיל הריון. תינוקות אלו חשופים יותר ובעלי יכולת נמוכה יותר להתמודדות עם גורמי סיכון אפשריים.

סטרס תרמי הוא גורם סיכון ידוע ל-SIDS ובמחקר הנוכחי נמצאה עדות כי בילודים שישנו עם מבוגר נמדדו רמות תרמיות גבוהות יותר, בהשוואה לאלו שלא ישנו במיטת הוריהם.

תוצאות המחקר מחזקות את ההשערה כי שינת תינוק במיטת הוריו מגדילה את הסיכון ל-SIDS בילודים המצויים בסיכון. למרות שלא הוכח כי שינה משותפת היא גורם סיכון בפני עצמה, אין ספק באשר לאינטראקציה הקיימת עם גורמי סיכון אחרים להגברת הסיכון עוד יותר.

Arch Dis Child 2006;91:318-323.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן