מחקר מבוקר גדול מצא שלטיפול בגלוקוזמין, כונדרויטין והשילוב של שניהם אין – בהשוואה לפלציבו – יתרון מובהק סטטיסטית בחולי אוסטיאואתריטיס בברך. סלקוקסיב שנבדק גם הוא במסגרת המחקר נמצא כבעל יתרון מסויים על פלציבו.
המחקר המתפרסם כעת ב-NEJM כלל 1,583 מטופלים שחולקו באופן אקראי ל-5 קבוצות טיפול: גלוקוזמין במינון של 1.5 ג’ ליום, כונדרויטין במינון של 1.2 ג’ ליום, שילוב של השניים, סלקוקסיב 200 מ”ג ליום, או פלציבו.
נעשתה מדידה והערכה של מצב החולים ע”פ חומרת כאב הברך (מרביתם היו בתחילה במצב של כאב מתון). משך המחקר היה 24 שבועות, והתוצאה העיקרית שנמדדה היה ירידה של 20% בכאבי הברכיים בהשוואה למצב הבסיס במהלך התקופה.
64% מהמשתתפים היו נשים ובעלי משקל יתר (ממוצע BMI של 31.7). כ-20% פרשו מהמחקר.
התוצאות הראו שלא היה הבדל בתוצאה העיקרית שנמדדה בין קבוצות הגלוקוזמין, הכונדרויטין, השילוב והפלציבו. יש לציין ששיעור התגובה של קבוצת הפלציבו היה גבוה מאוד יחסית ,כ-60%. (כשבקבוצות האחרות שיעור התגובה היה 64%, 65.4% ו-66.6% בהתאמה, אך כאמור – הפערים לא היו מובהקים סטטיסטית). בקבוצת הסלקוקסיב שיעור התגובה הגיע ל-70.1% והיה מובהק עם P=0.008 .
נמצאה אינדיקציה לשיפור גדול יותר בכאב בטיפול בקומבינציה בהשוואה לפלציבו (79.2% לעומת 54.3% ), אך מס’ המטופלים בקבוצה זו היה נמוך יחסית. תופעות הלואי היו מועטות והתפלגו באופן דומה בין הקבוצות.
המחברים מסיקים שבקבוצת המטופלים שהשתתפה במחקר, לא לגלוקוזמין או לכלונדרויטין, או לשילוב של שניהם הייתה השפעה חיובית בהשוואה לפלציבו בהקלת כאבי ברכיים על רקע אוסטיאואתריטיס. לעומת זאת, לסלקוקסיב הייתה תוצאה עדיפה במידת מה על הפלציבו.
החוקרים מציינים שלשילוב של גלוקוזמין וכונדרויטין עשוייה להיות השפעה טובה יותר בכאבים בינוניים עד חזקים, אך יש צורך במחקרים נוספים כדי לאושש מימצא זה. החוקרים דנים בסיבות האפשריות להבדלים במימצאים של מחקר זה בהשוואה למחקרים קודמים ומציינים את תגובת הפלציבו החזקה שנמצאה במחקר זה. הם סבורים גם כי לעובדה שמרבית המטופלים הוגדרו בתחילת המחקר כסובלים מכאבים בדרגה מתונה הייתה עשויה להיות השפעה על תקפות ומימצאי המחקר ועל שיעור התגובה הגבוה שנמצא בקבוצת הפלציבו.
NEJM 2006; 354: 795-808, 750-2
הערת המערכת: האם המחקר הזה מצביע על תום עידן הגלוקוזמינים ? נראה שמוקדם עוד להספיד קבוצה זו על בסיס מחקר זה בעיקר בגלל מגבלותיו כפי שתוארו כאן. לאחרונה קיימנו פאנל מומחים בנושא אוסטיאואתריטיס שבו בין היתר עלה לדיון נושא הטיפול בגלוקוזמין, וזוהי הזדמנות אולי לצפות ולהאזין בדיון זה שוב…
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!