האם טיפול בסטטינים מומלץ לסובלים מתעוקה לא יציבה עם רמות תקינות של כולסטרול ? (Int J Cardiol)

התחלת טיפול מוקדם בסטטינים לאחר אירוע של תעוקה – אנגינה לא יציבה משנה את התהליך התרומבוטי במטופלים עם רמות כולסטרול תקינות, כך עולה ממחקר יווני שפורסם ב-International Journal of Cardiology .

החוקרים מציינים כי בעוד שהטיפול בסטטינים בשלב האקוטי של אירוע כלילי לא יציב ידוע כמשפר את הקליניקה של החולה, ההשפעה של תרופות אלה על המערכת התרומבוטית-פיברינוליטית באנגינה לא יציבה – בחולים עם רמות כולסטרול נורמליות הייתה לא ידועה.

החוקרים העריכו במחקר זה את ההשפעה קצרת הטווח של אטורבסטטין ( atorvastatin – ליפיטור) במינון נמוך על סמנים תרומבוטים-פיברונוליטים ב-45 מטופלים עם רמות כולסטרול תקינות הסובלים מאנגינה לא יציבה.

24 מטופלים קיבלו 10 מ”ג אטורבסטטין ליום למשך 6 שבועות מייד לאחר אישפוז בבי”ח על רקע אירוע של תעוקה, ו-21 קיבלו טיפול ללא סטטין והוו קבוצת ביקורת.

החוקרים מדווחים שאטורבסטטין מנע את שיחרור הסמנים התרומבוטיים הנגזרים מהאנדותל, דבר המרמז על כך שהוא משפר את התגובה של תאי האנדותל בעורק לאירועים קורונרים. עם זאת, החוקרים גילו שאטורבסטטין מונע את העלייה בפקטורים התרומבטים והאנטיתרומבוטיים הנגזרים מהכבד.

החוקרים סבורים שתופעה זו עשוייה להצביע על כך שסטטינים עשויים להשפיע על הפעילות הביוסינטתית של הכבד באופן לא ספציפי במטופלים אלה, ועדיין לא ברור אם היא מעוררת את האפקט התרומבוטי או האנטיתרומבוטי בקבוצת חולים זו.

לכן, מסכמים החוקרים, יש מקום לביצוע מחקרים נוספים עד אשר ניתן יהיה להמליץ באופן מוחלט על התערבות מוקדמת של טיפול בסטטינים במטופלים עם תעוקה לא יציבה ורמות תקינות של כולסטרול.

לדיווח במדסקייפ

Int J Cardiol 2006;106:333-337.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן