הקטנת נפח הריאה מסייעת לחולי אמפיזמה לטווח רחוק

ממחקר חדש עולה כי השיפור בסיכויי ההישרדות, היכולת במאמץ (Exercise Capacity), ואיכות החיים של חולי אמפיזמה לאחר ניתוח להקטנת נפח ריאה, נשמר למשך 5 שנים לפחות.

עם זאת, החוקרים מסייגים כי חשוב מאוד לבחור את המטופלים בקפידה. נראה כי חולים הסובלים מאמפיזמה באונות העליונות, עם יכולת נמוכה במאמץ, משיגים את השיפור הגדול ביותר מניתוח להקטנת נפח הריאה.

ניתוח להקטנת נפח הריאה נעלם קצת מהשטח לאחר ש-Medicare הפסיקו את המימון לטיפול מאחר שחשו כי הסיכונים והיתרונות אינם ברורים. החוקרים רצו לבדוק את הסוגיות הללו וכיום Medicare ממנים שוב את הניתוח להקטנת נפח הריאה, אך במשך 7 שנים המקום היחיד בו ניתן היה לעבור את הניתוח, היה במסגרת המחקר, לכן רבים שכחו מהאפשרות.

בשנת 2003, פורסמו תוצאות המחקר לאחר מעקב של שנתיים, שהראו כי ניתוח להקטנת נפח הריאה טוב יותר מהטיפול הסטנדרטי בשיפור סיכויי ההישרדות, היכולת במאמץ, ואיכות החיים, בתת קבוצה של חולי אמפיזמה. אך לדברי החוקרים הממצאים נפלו על אוזניים ערלות.

בשנה שעברה, Medicare מימנו את הניתוחים של 254 מטופלים בלבד, עובדה המעידה כי רופאים רבים אינם מודעים לניתוח כאופציה טיפולית בחולי אמפיזמה.

במחקר המעודכן, נותחו הנתונים שנאספו במשך 5 שנים, עבור 1218 נבדקים. היתרונות שזוהו לאחר מעקב של שנתיים נשמרו ברובם גם לאחר 5 שנים. 58% השיגו שיפור במאמץ ובאיכות החיים, ב-24% נרשמו סיכויי הישרדות גבוהים יותר לאחר הניתוח.

הממצאים מאשרים כי חולים עם מחלה באונה העליונה וחולים עם יכולת נמוכה במאמץ בתחילת המחקר, זכו לשיפור הגדול ביותר בעקבות הניתוח. חולים עם מחלה מפושטת או מחלה באונה התחתונה ויכולת גבוהה במאמץ הראו את התוצאות הגרועות ביותר וכנראה שאינם צריכים לעבור את הניתוח.

החוקרים מקווים שהמחקר יעורר את המודעות לניתוח להקטנת נפח הריאה, כאופציה טיפולית לאמפיזמה, והוסיפו כי עד ל-20% מחולי אמפיזמה עשויים להיות מתאימים לניתוח להקטנת נפח הריאה.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן