ACE Inhibitors מומלצים לטיפול באי ספיקה מיטראלית עם יתר לחץ דם (Am Heart J)

ממחקר חדש עולה כי מעכבי Angiotensin Converting Enzyme (ACE Inhibitors) יעילים לטיפול בחולים הסובלים מאי ספיקה מיטראלית (Mitral Regurgitation) עם יל”ד סיסטולי. הטיפול אינו מועיל בחולים הסובלים מאי ספיקה מיטראלית ויל”ד תקין.

למרות שמעכבי ACE ניתנים לעיתים קרובות לטיפול באי ספיקה מיטראלית, מהמחקר עולה כי היתרונות, אם ישנם, קטנים מאוד וכנראה שעדיף לשמור את הטיפול לחולים עם יל”ד סיסטמי מלכתחילה.

תפקיד מעכבי ACE בטיפול באי ספיקה מיטראלית, ברובו אינו ידוע.

החוקרים השתמשו בבדיקות אקו-לב עוקבות כדי לקבוע את ההשפעות של Ramipril על חומרת אי ספיקה מיטראלית וגודל חדר שמאל ואת היכולת התפקודית ב-26 חולים אסימפטומטים עם אי ספיקה מיטראלית מתונה עד חמורה.

למרות הירידה המשמעותית בל”ד לאחר חצי שנה של טיפול ב-Ramipril, לא נרשם שינוי בחומרת אי הספיקה המיטראלית, גודל חדר שמאל, או המצב התפקודי, בחולים עם ל”ד תקין.

עם זאת, בתת-אוכלוסיה של חולים עם ל”ד סיסטולי גבוה מעל 140 מ”מ כספית מלכתחילה, היה סיכוי גדול יותר להתקדמות אי ספיקה מיטראלית, ולמעשה, נרשמה ירידה בחומרת אי הספיקה.

תוצאות המחקר עולות בקנה אחד עם ההנחיות הנוכחיות של ACC/AHA, השומרות את הטיפול להורדת Afterload בחולי אי ספיקה מיטראלית עם יל”ד סיסטמי, או הפרעה בתפקוד חדר שמאל.

לאחרונה, קיימת מגמה לנתח חולים אלו, אפילו אם הם אסימפטומטים עם אי ספיקה מיטראלית חמורה, ומחקר זה מראה כי טיפול תרופתי כנראה לא יביא לירידה משמעותית באי ספיקה מיטראלית. עם זאת, אם החולה סובל מיל”ד או מהפרעה בתפקוד חדר שמאל, יש לתת מעכבי ACE מסיבות אחרות.

בנוסף, העובדה שמדובר באחד המחקרים הגדולים שבוצעו עד כה, וכלל רק 26 חולים, מעידה כי יש צורך במחקרים נוספים  של חולים עם מחלות מסתמים.

Am Heart J 2005;150:1106.e1-1106.e6.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן