סטרואידים נזלים וחסמי H1 צריכים לשמש בחולי אסתמה (CHEST 2005)

במחקר שהוצג ב-CHEST 2005 טוען כי טיפול באסתמה צריך לכלול סטרואידים נזלים וחסמי היסטמין 1 להפחתת סימפטומי אסתמה בינוניים עד חמורים, וכן הפחתת ביקורים במחלקת חירום.

המחקר שהוצג ב- ACCP השווה בין 323 חולים שהיו רפרקטורים לטיפול ל-12,070 נבדקי ביקורת.

החולים, בגילאים 12-70 שנה, סבלו מרינוסינוסיטיס הלווה בשיעול עיקש, חסימה חמורה של דרכי האוויר כפי שנמדדה באמצעות ספירומטריה, ושיא זרימה נמוך. כמו כן הם ביקרו בעבר במחקר חירום ו/או אושפזו.

הנבדקים קיבלו הנחיות כיצד לקבל רישומי שיא זרימה, שימוש בסטרואידים נזלים, תרופות ברונכיאליות בשאיפה ואינהלציות. הנבדקים לקחו סטרואידים נזלים כל יום למשך 4 שבועות.

שליש מביקורי הרופאים הם בשל רינוסינוסיטיס כרוני, ציינו החוקרים. כל מה שנכנס לריאות יוצא דרך האף קודם כל. אסתמה תמיד מתחילה עם רינוסינוסיטיס, ושיעול הוא הסימפטומים העיקרי. הסימפטומים נמצאים בסינוסים לכמה שבועות עד שהם מגיעים לחזה.

החולים אולי לא יודעים שעליהם למדוד שיא זרימה כמה פעמים ביום בכדי לקבוע דרגת חסימת דרכי האוויר. בדיוק כמו שסכרתיים בודקים את רמת הסוכר.

רוב החולים (93.2%) קיבלו mometasone, ו-6.8% קיבלו fluticasone. במונחי חסמי H1, כ-97.7% קיבלו desloratadine, ו-3.2% קיבלו loratadine. כ-30% מהחולים קיבלו montelukast.

מתוך 176 חולים שטופלו ב-2004, 2 אושפזו. ב-2003, חולה אחד אושפז. החוקרים העריכו כי הירידה במקרי האישפוז חסכה 3 מיליון דולר בשנה, וציינו כי מספר האישפוזים באוכלוסיית הביקורת היה 1,937 לשנה.

ירידה ברישומי שיא זרימה מהווה סמן לחסימה אפשרית בדרכי האוויר, ואפשר להתחיל טיפול מוקדם יותר אם יש מדד אובייקטיבי לחסימה.

הרבה פעמים יש ירידה בתיפקוד לפני שהסימפטומים מופיעים. מדידה של שיא זרימה תתן מושג לגבי המצב. התחלת טיפול בקורטיקוסטרואידם נזלים או סטרואידים בשאיפה או תרופות נגד אסתמה יכול למנוע החרפת סימפטומים.

לידיעה במדסקייפ

CHEST 2005: Poster 174. Presented Nov. 2, 2005

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

המיקרוביום החברתי בגיל המבוגר

המיקרוביום החברתי בגיל המבוגר

מקור: pubmed
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|26/02/2026

בידוד חברתי שכיח בגיל המבוגר ונקשר באופן עקבי לשבריריות, לירידה תפקודית, לפגיעה קוגניטיבית ולתמותה מוגברת

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן