טיפול חדש המשלב אימונותרפיה שיפר משמעותית שרידות חולים עם לימפומה פוליקולרית, על פי מחקר שפורסם בגיליון אוקטובר און ליין של Journal of Clinical Oncology.
המידע מציע כי בחירות טיפול התחלתי שעושה הרופא לחולה עם לימפומה פוליקולרית חשובות.
החוקרים השוו תוצאות של חולים עם לימפומה פוליקולרית שטופלו בשלוש גישות שונות: CHOP עם או ללא סטימולנטים אימונים לא ספציפים, ProMACE ו-MOPP עם או ללא אינטרפרון, ו-CHOP ואחריו טיפול נוגדנים מונוקלונלי עם rituximab או 131I-tositumomab.
עקומות שרידות ללא פרוגרסיה ל-CHOP ו-ProMACE חפפו, עם אחוזי שרידות ללא פרוגרסיה ל-4 שנים של 46% ו-48%, בהתאמה.
אחוז זה השתפר משמעותית עם CHOP וטיפול נוגדן מונוקלונלי (61%).
הערכות שרידות ל-4 שנים הראו עלייה פרוגרסיבית מ-CHOP (כ-69%) ל-ProMACE (כ-79%) ל-CHOP וטיפול נוגדן מונוקלונלי (91%).
מהמחקר נראה כי שילוב בין CHOP לכמותרפיה ואחריה טיפול נוגדן מונוקלונלי היא האפשרות הטובה ביותר.
בכדי להבדיל בין היתרונות שמספק CHOP ואחריו rituximab לעומת CHOP ואחריו רדיואימונותרפיה 131I-tositumomab, נערכת בתקופה זו השוואה בין שני טיפולים מבטיחים אלו בחולים שלא טופלו עם שלב מתקדם של לימפומה פוליקולרית. המחקר עדיים לא יסתיים ויקח עוד כמה שנים עד לקבלת התוצאות.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!