טלפונים סלולארים וסיכון לסרטן – האם הדיווחים המרגיעים היו אמינים ?

ערוץ 2 הציג בערב יום שישי כתבת תחקיר מיוחדת לפיה הפרסומים המרגיעים  של מכון הסרטן הבריטי לפיהם השימוש בטלפון סלולארי אינו מעלה את הסיכון לסרטן לא היו מלאים, וכי בדו”ח המלא של המחקר נכללו נתונים לפיהם שימוש מעל 10 שנים בטלפון סלולארי באותה האוזן מעלה את הסיכון להתפתחות גידול (לא ממאיר) בעצב השמע.

גם עיתון הארץ התייחס היום לכתבת התחקיר בערוץ 2 – ראה קישור זה.

הערת המערכת: הדיווח על סיכון מוגבר לגידול בעצב השמע למשתמשים בטלפון סלולארי מעל 10 שנים כבר דווח אצלנו לפני כשנה , על בסיס אותו מחקר שהתקיים גם בשוודיה.

ראוי לציין שמחקר שוודי נוסף משנת 2004  (Cellular and cordless telephone use and the association with brain tumors in different age groups , Arch Environ Health. 2004 Mar;59(3):132-7 )

שבדק 1617 משתתפים הנוהגים לדבר בסלולארי לעומת 1617 משתתפים שאינם משוחחים בסלולארי, מצא שהסיכון היחסי לסרטן במוח היה 1.3 בקבוצה הסלולארית. הסיכון עלה משמעותית והגיע עד לפי 8 (!!) בקבוצת גילאים 20-29 שהשתמשו בסלולארי אנלוגי מעל 5 שנים תוך שימוש באותה אוזן. בטלפון אלחוטי הסיכון באותה קבוצה היה פי 4 …

ה”גילוי” והתחקיר של ערוץ 2 ראוי להערכה, לפחות בהיבט של השאלה : איזה מידע מופץ לציבור הרחב, מי קובע את נוסח המידע הזה ועד כמה המעורבות והמימון למחקר מצד החברות הסלולאריות משפיעים על אופן הפרסום לקהל של מימצאי המחקר.

כולנו ודאי זוכרים את הפרשיות (חלקן אף הפכו לספרי מתח וסרטים…)  בנושא פרסום מימצאי המחקרים שעסקו בנזקי העישון, ואת ההתגייסות המפחידה של חברות הטבק והנסיונות לרתום לעזרתן את החוקרים כדי לטעון כביכול שאין קשר מובהק בין עישון לתחלואה…ואי אפשר שלא לעשות את האנלוגיה האינטואיטיבית הזו לנושא של הטלפונים הסלולארים.

נראה שטרם נאמרה המילה האחרונה בנושא, וממילא יש צורך במחקרים ארוכים הרבה יותר כדי לקבוע אם קיים קשר בין שימוש בסלולארי וסיכון בריאותי. ומכיוון שלא נראה שאפשר לשכנע מישהו לוותר על הסלולארי, נראה שיש מקום  לעודד מטופלים לשמור על ההמלצות לשימוש מבוקר יותר במכשיר, תוך הסתייעות בעזרת אוזניה או רמקול.

אגב, אחת התגובות היותר מעניינות לכתבה שהתפרסמה בנושא היום ב”הארץ” מעלה כמה שאלות מטרידות: כיצד יתכן שמכשיר כמו טלפון סלולארי שחובה לכבות אותו בטיסות בגלל הסיכון לתקלות אלקטרונית, וששימוש ממושך בו גורם בוודאות לכאבי ראש ואזניים,  וסימפטומים לא נעימים נוספים,  יכול להיות כל כך “תמים” ולא לגרום לכל נזק בריאותי ? ובמיוחד שעל נזקי הקרינה של האנטנות הסלולאריות אין מחלוקת… תגובה אחרת מדגישה כי המחקר בדק חשיפה נמוכה יחסית לטלפון הסלולארי (של כשעה בשבוע) – הרבה פחות ממה שרבים במקומותנו נוהגים בפועל לדבר בסלולארי שלהם…

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן