האם הסרת אבני כליות דרך העור אפשרית בנוכחות נזק לחוט השדרה? (BJU Int)

ממחקר חדש עולה כי Percutaneous Nephrolithotomy (PCNL) יכולה לשמש כטיפול הבחירה לטיפול באבני כליות בחולים הסובלים מנזק לחוט השדרה.

תפקוד נוירוגני לקוי של שלפוחית השתן בחולים הסובלים מנזק לחוט השדרה, מגבירה את הסיכון לאבנים בדרכי השתן. אעפ”י שטיפול באמצעות גלי הלם חוץ-גופיים (extracorporeal shock-wave lithotripsy) נחשב לאופציה טובה במטופלים אלו, ייתכן שזהו אינו הטיפול האופטימלי מאחר שלא ניתן להציב את החולה כיאות ולא ניתן להיפטר מכל שרידי האבנים.

החוקרים עקבו אחר 26 נבדקים שעברו 54 טיפולי PCNL תחת הרדמה כללית. שיעור ההצלחה של הטיפול עמד על 84% לאחר טיפול PCNL יחיד ועל 87% לאחר שני טיפולים.

עבור 5 כליות נדרש טיפול משלים (Extracorporeal shock-wave lithotripsy, Pyelolithotomy או Ureteroscopic) ואחר 3 כליות המשיכו לעקוב בשל נוכחות שרידים בגודל 2 מ”מ או פחות.במהלך המחקר נרשמו 3 סיבוכים עיקריים 2 מקרים של Pneumothorax שדרשו ניקוז חזה ומקרה אחד של Urosepsis שדרש טיפול אנטיביוטי.

לסיכום, החוקרים ממליצים על טיפול PCNL על-פני shock-wave lithotripsy בקרב חולים הסובלים מנזק לחוט-שדרה, בנוכחות אבנים גדולות, בפגיעה במערכות הניקוז או בנוכחות זיהום בדרכי השתן, בהם הכרחי להסיר את האבנים לחלוטין.

BJU Int 2005;96:379-384.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן