ממחקר חדש עולה כי נשים הסובלות מאי שליטה במתן שתן בדרגה בינונית עד חמורה מצויות בסיכון מוגבר לדיכאון עמוק.
החוקרים אספו נתונים באופן רנדומלי אודות נשים שהשתתפו במחקר בוושינגטון. המדד העיקרי היה מספר הנשים שסבלו מדיכאון עמוק וחישוב Odds Ratio לפקטורים שונים הקשורים בדיכאון עמוק.החוקרים חילקו שאלונים ל-6,000 נשים, מתוכם ענו 3,536 נשים (64%).
שכיחות אי שליטה במתן שתן עמדה על 42% (1,458 נשים). לדברי החוקרים נרשמה עליה לינארית בשכיחות עם העליה בגיל, מ-28% בנשים בשנות ה-30 לחייהן ועד 55% בנשים בשנות ה-90. השכיחות הכוללת של דיכאון עמוק עמדה על 3.7%, כאשר 6.1% מהנשים שסבלו מאי שליטה במתן שתן ו-2.2% מהנשים ללא ההפרעה סבלו מדיכאון עמוק.
מבין הנשים שסבלו מאי שליטה במתן שתן, שכיחות דיכאון עמוק היתה שונה בהתאם לחומרת ההפרעה – 2.1% מהנשים שסבלו מאי-שליטה קלה במתן שתן, סבלו מדיכאון עמוק, 5.7% מהנשים שסבלו מהפרעה בינונית ו-8.3% מהנשים עם הפרעה קשה, סבלו מדיכאון עמוק.
שכיחות הדיכאון היתה שונה גם בין סוגי אי-שליטה במתן שתן 4.7% מהנשים שסבלו מ-Stress Incontinence ו-6.6% מהסובלות מ-Urge/Mixed Incontinence.
לאחר תיקנון לגיל ותחלואות נוספות נמצא קשר בין דיכאון ופקטורים נוספים בנשים עם אי שליטה במתן שתן השמנה (OR=2.3), עישון (OR=2.7) ורמת השכלה נמוכה (OR=2).
בקרב נשים שסבלו מאי שליטה במתן שתן ודיכאון עמוק נרשמה ירידה באיכות החיים ובתיפקוד בהשוואה לנשים שסבלו מאי-שליטה במתן שתן בלבד. בנוסף, אותן נשים סבלו יותר מההפרעה במתן שתן.
החוקרים טוענים כי למרות שאי שליטה במתן שתן ודיכאון עמוק שכיחים מאוד בנשים במהלך החיים, שני המצבים אינם מאובחנים ואינם מטופלים דיו. החוקרים מקווים שע”י הגדלת המודעות למצבים אלו והקשר הפוטנציאלי ביניהם, ניתן יהיה לשפר את האבחנה ואת הטיפול במצבים אלו וכך לשפר את איכות החיים של מיליוני נשים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!