לפי מחקר חדש עולה, כי אוטואימוניות כנגד עצבים אוטונומיים, קשורה להתפתחות של נוירופתיה אוטונומית של הלב ושל עצבים היקפיים, בחולי סכרת מסוג 1. החוקרים כותבים, כי מחקרים קודמים כבר קשרו נוירופתיה אוטונומית סכרתית לרמות גבוהות של קומפלקסים אימוניים ותאי T משופעלים.
במחקר השתתפו 41 מטופלים עם סכרת מסוג 1. החוקרים העריכו את תפקוד העצבים האוטונומיים של החולים ב- 4 מפגשים שנערכו בהפרש של מספר שנים. המטופלים נבדקו לנוכחות של נוגדנים כנגד עצבים אוטונומיים (ANabs) ונבדקה התגובה האוטונומית של הלב בזמן שאיפה עמוקה של אויר ובתגובה להטייה. כיווץ כלי הדם נבדק ע”י תגובה לקירור לא ישיר.
בפגישה השלישית, ל- 56% מהמטופלים היו ANabs. בהשוואה למטופלים ללא ANabs, במטופלים עם ANabs היתה שכיחות גבוהה יותר של הפרעה בתפקוד האוטונומי של הלב, בפגישה השלישית והרביעית. בפגישה הראשונה והשנייה היו תוצאות דומות בשתי הקבוצות.
החוקרים מסכמים, כי נוכחות של ANabs קשורה בהתפתחות של הפרעה בתפקוד האוטונומי של הלב, במטופלים עם סכרת. הקשר מרמז על כך שהנוירופתיה האוטונומית שנראית בסכרת, היא תוצאה של תגובה אוטואימונית.
לפי החוקרים, אין בממצאים אלו בכדי להגיד כי להיפרגליקמיה ולגורמים ווסקולריים אין תפקיד בהתפתחות הנוירופתיה האוטונומית. ייתכן ופגיעה ווסקולרית מוקדמת, גורמת לתגובה החיסונית שיוצרת את ה- ANabs.
Diabetes Care. 2005;28:1959-1964
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!