שכיחותה של מחלה מנינגוקוקית פולשנית (IMD) מגיעה לשיאה בשתי קבוצות גיל בקרב ילדים: בפעוטות מתחת לגיל שנה ובמתבגרים בגילאי 15-18 שנים. למרות שהמחלה שכיחה ביותר בפעוטות, שיעור התמותה ביחס למספר המקרים מגיע לשיאו דווקא בקבוצת המתבגרים (עומד על ערך של כ-20%).
מחקרים אפידמיולוגיים הראו עליה בסיכון לחלות ב-IMD גם בקרב תלמידי שנה א’ בקולג’ים בארצות-הברית המתגוררים במעונות הסטודנטים, בהשוואה לתלמידי קולג’ אחרים ולבני אותה קבוצת גיל באוכלוסיה הכללית.
לפחות 75% ממקרי ה-IMD המופיעים בילדים בגילאי 11-18 שנים נגרמים על-ידי חיידקי הקבוצות הסרולוגיות Y, C, A ו-W-135, ולכן ניתן למעשה למנוע פוטנציאלית את המחלה באמצעות מתן חיסונים כנגד 4 זנים אלה. החיסון המשולב (הקרוי MCV4) אושר לשימוש בשנת 2005 באנשים בגילאי 11-55 שנים.
בהתבסס על הנתונים המצביעים על סיכון מוגבר לחלות במחלה מנינגוקוקית ולתמותה בקרב קבוצות מתבגרים מסוימות ובקרב תלמידי קולג’ הוציאה ה-American Academy of Pediatrics המלצות למתן MCV4 למתבגרים צעירים (בגילאי 11-12 שנים), לסטודנטים המתקבלים ללימודים גבוהים או לנערים בגיל 15 ותלמידי שנה א’ בקולג’ המתגורררים במעונות.
מתן MCV4 מומלץ גם לילדים בגילאי 11 שנים ומעלה המצויים בסיכון מוגבר לחלות במחלה מנינגוקוקית. מטרת ההמלצות שפורסמו אינה לקבוע קוים מנחים לשימוש שגרתי ב-MCV4 במתבגרים ולעדכן את ההמלצות לשימוש בחיסון ה-meningococcal polysaccharide בילדים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!