מחקר: מכשיר ה – CPAP משפר תפקוד מיני בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה

10% מהגברים מעל גיל 40 סובלים מהפרעות נשימה בשינה

במחקר שנערך ע”י ד”ר דוד מרגל, רופא במערך האורולוגי במרכז רפואי רבין בשיתוף פרופ’  גיורא פילר, מומחה לרפואת שינה בטכניון, הוכח כי מכשיר ה CPAP המשמש לטיפול בחולים הסובלים מתסמונת דום נשימה חסימתית בשינה, משפר תפקוד מיני בקרב חולים אלו.

(מכשיר ה CPAP מזרים אוויר דרך מסיכה אפית קטנה וכך מונע או מצמצם את הפסקות הנשימה).

במחקר קודם, הוכיחו החוקרים קשר בין דום נשימה חסימתי בשינה (OSAS) להפרעות בזיקפה. מטרת מחקר ההמשך היתה לבדוק את ההשפעה ארוכת הטווח של טיפול ב-CPAP על תפקוד מיני בחולים עם תסמונת זו.

במחקר נבדקו  60 חולי OSAS המטופלים ב-CPAP מעל שנה. חומרת ה- OSAS נמדדה ע”י מספר הפרעות הנשימה בשעה וחמצון מינימלי בזמן הפרעות הנשימה. חומרת הפרעות הזיקפה נמדדה לפני ואחרי הטיפול ב – CPAP.

החולים חולקו לשלוש קבוצות עפ”י השינוי בחומרת הפרעות הזיקפה כתגובה לטיפול ב-CPAP:
קבוצה 1-  ללא שינוי, קבוצה 2- שיפור וקבוצה 3 החמרה.

ד”ר מרגל: “במחקר זה מצאנו כי  בקרב כ 20% מהחולים שסובלים מתסמונת  דום נשימה חסימתי בשינה, התפקוד המיני  השתפר בעקבות טיפול ב CPAP ללא כל טיפול אחר. גילינו גם,  כי הגורמים המנבאים שיפור בתפקוד המיני כוללים רמת חמצון נמוכה בדם והיענות גבוהה לטיפול ב CPAP.

אנו מעריכים ששילוב של טיפול ב CPAP עם טיפול תרופתי בהפרעות זיקפה יגרום לשיפור ניכר בתפקוד המיני בקרב חולים אלו”.

ורד קויטל,
דוברת

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן