<!–
–>
תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידות כי מערכת אוטומטית לביצוע בדיקות מעבדה עשויה לסייע בזיהוי חולים הסובלים מאנמיה המוליטית אוטואימונית (AIHA). החוקרים מישראל, בראשות ד”ר פרום, כותבים כי לא ברור עד כמה שימושית מבחינה קלינית מערכת בדיקות אוטומטיות של חולים הסובלים מאנמיה נורמוציטית לזיהוי AIHA. הם מסבירים כי מתן טיפול מוקדם לחולים הסובלים מ-AIHA גורר הפחתה בסימפטומים ועשוי אף להפחית את שיעורי התמותה. במסגרת המחקר עברו חולים ללא היסטוריה של אנמיה, שנתקבלו בהם ערכי המוגלובין נמוכים מ-10g/dL ונפח כדורית ממוצע של 80µm3 (או 80fL) ומעלה, בדיקות ספירת רטיקולוציטים. במידה והספירה הבלתי מתוקנת עמדה על ערך של 2% ומעלה מתוך ספירת התאים האדומים , בוצעה בדיקת אנטי-גלובולין ישירה (DAT). מתוך 784,185 ספירות הדם המלאות שבוצעו במהלך 28 חודשים, נחפשה אנמיה נורמוציטית ב-3,841 (0.49%) מקרים, בינהם 424 (11.04%) שבהם נתקבלו ספירות רטיקולוציטים של 2% ומעלה. במקרים שבהם הופיעה עליה בספירת הרטיקולוציטים, נתקבלה תוצאה חיובית בבדיקת ה-DAT ב-52 מקרים (12.3%). 33 (83%) מתוך 40 החולים שלגביהם היה מידע רפואי זמין, לא אובחנו ב-AIHA על-ידי הרופא שלהם, 11 (28%) טופלו באמצעות סטרואידים, 6 (15%) אושפזו וב-2 חולים (5%) הופסקה נטילת תרופות שנחשדו כגורמות לאנמיה ההמוליטית. מגבלות המחקר כללו את קביעתו של ערך סף מסוים המגדיר את האנמיה על-פי ספירת הרטיקולוציטים, קשיים בהכללת הממצאים במערכות אחרות, ומידע רפואי זמין אודות 40 (77%) מתוך 52 החולים בלבד. החוקרים כותבים כי בדיקות המעבדה האוטומטיות בחולים אלה מפחיתה את מספר הביקורים אצל הרופא, ובחלק מהחולים מאפשרת איבחון ומתן טיפול מתאים בשלב מוקדם יותר. הם מסכמים כי הממצאים תומכים בשימוש בבדיקות אלה בחולים הסובלים מאנמיה נורמוציטית וכי מחקרים נוספים דרושים בכדי לקבוע האם ניתן להכליל את הממצאים גם במערכות אחרות.
מאמריםסקירת ספרות, אפריל 2026 | מאת פרופ’ נפתלי שטרן (החברה ליל”ד) אין תגובות|19/04/2026 לפניכם סקירת העיתונות מאת פרופ’ שטרן. 5 צעדים למניעת טראומה שקטה בקרב קשישים וחולים כרוניים; מאמר אורח מאת ד”ר שחר בר אין תגובות|02/03/2026 בשנתיים האחרונות מתפתחת בישראל תופעה שקטה של טראומה אזרחית מתמשכת המיקרוביום החברתי בגיל המבוגרמקור: pubmed אין תגובות|26/02/2026 בידוד חברתי שכיח בגיל המבוגר ונקשר באופן עקבי לשבריריות, לירידה תפקודית, לפגיעה קוגניטיבית ולתמותה מוגברת טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעהמקור: Am J Ophthalmol אין תגובות|18/02/2026 טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות שימור פוריות בנשים צעירות עם סרקומה: נתונים מהשטחמקור: International Journal of Cancer אין תגובות|04/02/2026 שיעור גבוה של התאוששות שחלתית והריונות ספונטניים לאחר טיפול גונדוטוקסי הרדמה כללית לעומת סדציה במהלך טיפול אנדו־וסקולרי בשבץ מוחי איסכמי חריף – ניסוי קליני אקראי SEGAמקור: JAMA Neurology אין תגובות|02/02/2026 המחקר SEGA נועד לבדוק, באופן אקראי ומבוקר, האם הרדמה כללית או סדציה מביאות לתוצאות נוירולוגיות טובות יותר לאחר שלושה חודשים מהטיפול. אירועים קרובים:אין אירועים קרובים בקטגוריה זו אבחנות בתחום
אבחנותכל המידע שיעזור לך באבחון מקרים מורכביםאנו מזמינים אותך להצטרף אלינו וליהנות ממאגר מידע מקיף הכולל תכנים עדכניים המבוססים מחקרית. תגובות אחרונות
מ
מור עמוס
האם מקטע פליטה השתפר?
ד
דודזון שמואל
ראה תגובה של פרופ יוסף אלירן שאני מצטט בקצור רב. " אולם הסבר זה אינו מוכיח שההבדל שנמצא במחקר הנוכחי...
ד
דודזון שמואל
אני מגיב רק למאמרים אמיתיים עם שיטות- תוצאות ודיון!! לא לפישינג EXPEDITION. סקירת ספרות מיקצועית חייבת לעבור אנליזה לפי הקריטריונים...
פמ
פרופ' מוטי רביד
האם יש לבקסדרוסטט יתרון לעומת טיפול באפלרנון או אלדוספירון.?
מ
מלי חסיד
האם ניתנת גם במצבים של ערמונית מוגדלת?
כניסת צוות רפואיהכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואילקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן התאמות נגישותניתן להשתמש בחצי המקלדת ובמקש Esc לפתיחה וסגירה. מקשי קיצור
דיווח על בעיית נגישות |










תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!