צחוק עלול לעורר התקפי אסטמה

ממצאים שהוצגו בועידה השנתית של ה-American Thoracic Society מעידים כי יותר ממחציתם של חולי האסטמה עלולים לחוות התקף בעקבות צחוק.

החוקרים מסבירים כי 58% מהחולים מדווחים כי צחוק גרם להם להתקף אסטמה וכי על הרופאים לתת על כך את הדעת וליידע בהתאם את החולים. אחד המשתתפים בכינוס, ד”ר Ries, מציין כי הדבר סביר שכן הצחוק משפיע מקומית על דרכי האוויר וגורם לתנועה של דרכי האוויר יחד עם תגובה רגשית.

החוקרים ביצעו אנליזה להבנת הגורמים להתקפים בקרב 235 חולי אסטמה שנרשמו לתוכנית טיפול במחלה בת 18 חודשים, שנסתיימה באוקטובר 2003.

במסגרת ההערכה הראשונית שנערכה בנבדקים, הם דיווחו על הגורמים המעוררים את התקפי האסטמה שלהם. החולים סווגו לשתי קבוצות של 132 חולים שבהם הושרו התקפים בעקבות צחוק ושל 103 חולים שבהם לא הושרו התקפים בעקבות צחוק. בחולים בוצעה הערכה כללית שבחנה את הגורמים האחרים להתקפי אסטמה, את חומרת המחלה ואת המהלך הקליני שלה, הכולל את הביקורים בחדר המיון ואת האישפוזים בשל המחלה.

לא נמצאו בין שתי הקבוצות הבדלים אחרים הנוגעים לגורמים להתקפי האסטמה, הכוללים חשיפה לפריחת דשא, אבקות צמחים, אויר קר, אבק, פרוות בעלי-חיים, עובשים, אלכוהול, מזונות שונים, ובעיות של זרימה חוזרת מהקיבה לושט ושל תגובות דחק. כמו כן לא נמצאו בין הקבוצות הבדלים סטטיסטיים מבחינת גיל הנבדקים, משך המחלה או ההיסטוריה המשפחתית שלהם.

החוקרים מצאו גם כי המהלך הקליני של המחלה בחולי שתי הקבוצות היה דומה, כשבשתי הקבוצות נמצאו מספרים דומים של ביקורים בחדר המיון ושל אישפוזים. גם חומרת המחלה לא נמצאה בהתאמה להתעוררות התקפים בעקבות צחוק.

אולם, החוקרים גילו כי התקפי אסטמה המתעוררים בשל פעילות גופנית היו שכיחים יותר בחולים הסובלים מהתעוררות התקפי אסטמה בעקבות צחוק, כש-61% מהם סבלו גם מהתקפים המושרים בשל אימון גופני, לעומת 35% בלבד מהחולים שבהם לא התעוררו התקפים בשל צחוק.

אחד החוקרים, ד”ר Garay, מסביר כי הסימפטומים הראשונים של התקף אסטמה המתעורר בעקבות צחוק הינם שיעול, כיווץ של החזה וקוצר נשימה, וכי לא נמצאה חשיבות להבדל בין צחקוק, גיחוך או צחוק בטני.

הוא מציין כי 53% מהחולים שמחלתם נמצאה מבוקרת היטב עדיין סובלים מהתקפים המתעוררים בשל צחוק. לדבריו, הימצאות ההתאמה היחידה של התופעה להתעוררות התקפים בעקבות פעילות גופנית עשויה להצביע על מנגנון פיזיולוגי משותף שעשוי להסביר את הקשר בין שני הגורמים.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן