עורכי כתבי העת הרפואיים מחייבים רישום מוקדם של מחקרים (JAMA)

הועדה הבינלאומית של עורכי כתבי-עת רפואיים (ICMJE) פירסמה לאחרונה נייר עמדה, שבא להציג את המדיניות המשותפת של עורכי כתבי העת הרפואיים המובילים, באשר להצגת מחקרים בעיתונים אלה, בקשר לרישום ודיווח מוקדם של קיום המחקר, במאגר מידע נגיש. הנייר פורסם בו זמנית גם ב- NEJM וגם ב-JAMA , במהדורה מקוונת מיוחדת.

לפי נייר העמדה, מחקר יוכל להתפרסם אך ורק אם נעשה רישום שלו, לפני שהמטופל הראשון גויס למחקר. מדיניות זו תקפה לגבי מחקרים שהתחילו לגייס נבדקים, אחרי ה- 1 ביולי 2005. מכיוון שמחקרים רבים שמתקיימים כעת, לא נרשמו בתחילת המחקר, הם יישקלו לפרסום במידה וירשמו לפני ה- 13 בספטמבר 2005.

מטרת רישום המחקרים, היא יצירת מאגר מידע מקיף ונגיש של מחקרים קליניים. לפי העורכים, מאגר שכזה יהווה דרך נאותה להודות לאלפי המשתתפים, שסיכנו את עצמם בכך שהשתתפו במחקרים הקליניים. מגיע לאותם משתתפים לדעת, כי הידע שהושג בעזרת האלטרואיזם שלהם, הוא חלק ממאגר ידע ציבורי וכי ההחלטות שנלקחות לגבי הטיפול בהם, מסתמכות על ידע שהושג מכל המחקרים שנערכו, ולא רק ממחקרים שמחבריהם ועורכי כתבי העת, החליטו לפרסמם.

העורכים כותבים, כי הם לא לבד בדרישה לרישום המחקרים. אירגון הבריאות העולמי (WHO) דן ביצירה של סטנדרד מחייב אחד לחשיפה של פרטים אודות מחקרים וממשלות רבות מסביב לעולם, ביניהן ממשלת ארה”ב, התחילו לחוקק חוקים, שמחייבים את מחברי המחקרים לחשוף מידע מהמחקרים.

לפי העורכים, כתבי-עת רבים אימצו את המדיניות של דרישה של רישום מוקדם של המחקרים. נייר העמדה שפורסם, נועד כדי ליצור אחדות בדרישות לרישום המחקרים, ובכדי לענות על שאלות שונות לגבי יוזמת ה- ICMJE.

JAMA.2005;293

לידיעה המלאה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן