ממחקר מעקב שבוצע בבתי חולים בישראל אחר מושתלי סטנט סייפר נמצא:% 94 מהחולים אינם סובלים מסיבוכים לאחר הצנתור

ישראל משתתפת במחקר המבוצע במקביל ב 60 מרכזים בעולם בהשתתפות 15,000 חולים.

כ 94% מהחולים שבעורקיהם הושתל סטנט מסוג סייפר לא סבלו מסיבוכים שעלולים להופיע לאחר הצנתור, כמו צנתור טיפולי חוזר, אוטם שריר הלב, ניתוח מעקפים ומוות. כך עולה ממחקר שנוהל על ידי מספר מרכזים רפואיים בישראל (בהם: ביקור חולים, הדסה עין כרם, איכילוב, תל השומר ורמב”ם), ועקב במשך שנה אחר 430 חולים ישראלים שבעורקיהם הושתל סטנט מסוג סייפר.

פרופ’ שמואל בנאי, קרדיולוג בכיר בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, אשר נשא הרצאה בנושא בכנס האיגוד הקרדיולוגי מסביר את הממצאים: “מהספרות המקצועית ידוע לנו כי  20% 30% מהחולים מושתלי סטנט רגיל סובלים מסיבוכים, אשר מופיעים עד חצי שנה מיום השתלת הסטנט. מחקר זה הוכיח תוצאות בלתי רגילות בשימוש בסטנט סייפר לעומת הסטנט הרגיל,  מה גם שמדובר במחקר שעקב אחר הנעשה במציאות ותוצאותיו טובות אף ממחקרים מבוקרים, שבהם בוחרים את החולים”.


להרצאה מלאה מולטימדיה

למצגת שקפים בלבד

מחקר e – CYPHER נערך במקביל ב 60 מדינות, בהן ישראל, בהשתתפות 15,000 חולים שבעורקיהם הושתל סטנט סייפר.

תוצאות המחקר:



  • אצל 99% מהחולים שבעורקיהם הושתל סייפר נצפתה הצלחה מיידית והעורק הטרשתי נפתח לזרימת דם ללב.


  • לאחר חודש מעקב נמצא כי 0.2% מהחולים מושתלי הסייפר נזקקו לצנתור חוזר לעומת 2.2% מהחולים שעברו השתלת סטנט רגיל.


  • לאחר חצי שנת מעקב  נזקקו 1.2% ממצונתרי הסייפר לצנתור חוזר לעומת 8.6% מהמצונתרים באמצעות סטנט רגיל.


  • לאחר שנת מעקב אחר החולים שעברו השתלת סייפר רק 5.7% מהחולים סבלו מסיבוכים, כלומר: צורך בצנתור חוזר ופתיחה מחודשת, צורך בניתוח מעקפים, אוטם שריר הלב ומוות.

משתתפי המחקר:

יש לציין, כי 30% מהחולים סבלו מסוכרת והמשמעות היא שנמצאו בסיכון גבוה יותר להתפתחות סיבוכים שלאחר הצנתור. אצל 25% מהחולים הושתל בעבר סטנט רגיל (שאינו מצופה תרופה) אולם בעורקיהם חלה היצרות חוזרת. 

סך הכל הושתלו 594 סטנטים ב 430 חולים, מתוכם 80% גברים. בעורקיו של כל חולה הושתלו סטנט אחד עד  4. גיל המטופלים נע בין 41 91 שנים. הגיל הממוצע היה 62.

במידה ונתקלתם בבעייה טכנית לצפייה/האזנה במצגת המולטימדיה – הקליקו כאן למידע טכניאו פנו אלינו.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן