על פי מחקר חדש פרוטוקול הכימותרפיה שכולל doxorubicin במינון עולה, cyclophosphamide, vindesine, bleomycinו-prednisone (ACVBP) עדיף על פני שילוב של cyclophosphamide, doxorubicin, vincristine ו-prednisone (CHOP) עם הקרנות לטיפול בלימפומה אגרסיבית ממוקמת.
במחקר השתתפו חולים מתחת לגיל 61 עם מחלה ממוקמת ב-stage I או II אשר לא קיבלו טיפול קודם. החולים קיבלו 3 קורסים של CHOP בשילוב עם הקרנות לשדות המעורבים (329 חולים) או 3 קורסים של כימותרפיה בלבד בפרוטוקול ACVBP וקונסילידציה (318 חולים). המעקב נמשך 7.7 שנים בממוצע.
החוקרים מצאו שמשך הזמן ללא חזרה של המחלה וההישרדות הכללית היו גבוהים יותר בקרב החולים שטופלו ב-ACVBP בהשוואה לחולים שקיבלו CHOP והקרנות (ההבדל היה מובהק סטטיסטית בשני המקרים). שיעורי ההישרדות המוערכים ל-5 שנים עמדו על 90% בקבוצת ה-ACVBP לעומת 81% בקבוצת ה-CHOP. ההבדלים הללו בתוצאות הטיפול נשמרו ללא קשר לדרגת הממאירות של הגידול וההמצאות של גוש גידולי.
בעקבות הממצאים הללו נעשה עתה ניסיון לבדוק את היעילות של שילוב בין פרוטוקול ACVBP ו- rituximab בחולים עם מאפיינים דומים.
מאמר מערכת שהתייחס למחקר תהה כיצד תשפיע הוספת טיפול בהקרנות או ב-rituximab לפרוטוקול ACVBP על התוצאות. הכותב הוסיף וציין שככל שנושא ה-staging הולך ומתפתח מזוהים גורמים רבים המשפיעים על הפרוגנוזה של החולה ועל הטיפול המועדף לו. “הרופאים המטפלים בחולי לימפומה מקווים להמשך המגמה שבה לא ניתן אותו טיפול לכל החולים הסובלים מלימפומה בדרגת ממאירות גבוהה” הוא סיכם.
N Engl J Med. 2005;352:1197-1205, 1250-1252
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!