נמצא קשר בין עליה בקצב הלב לאחר פגיעה לבין התפתחות תעוקה פוסט-טראומטית בילדים (Arch Gen Psychiatry)

תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידות על קשר בין עוררות פיזיולוגית מוקדמת בעת פציעה לבין התפתחות של סימפטומי תסמונת תעוקה פוסט-טראומתית (PTSD) לאחר מכן בילדים. קצב לב מוגבר באופן אקוטי נקשר להתפתחות PTSD במבוגרים שחוו פגיעה, אך עד כה טרם נבדק הקשר בקרב ילדים ומתבגרים.  

במחקר נבדק הקשר בין קצב הלב שנמדד ביחידה לטיפול חירום במהלך מתן טיפול רפואי שגרתי לבין התפתחות של PTSD לאחר מכן בילדים שחוו פגיעת טראומה. במחקר השתתפו 190 ילדים ומתבגרים (בגילאי 8-17 שנים) שאושפזו לאחר שנפגעו בתאונות דרכים. הימצאות PTSD נבדקה לאחר 6 חודשים מזמן הפציעה באמצעות סקאלה להערכת PTSD בקרב ילדים ומתבגרים.

בקרב הילדים שבהם התפתחה PTSD חלקית או מלאה אכן נמדד קצב לב גבוה יותר בעת המיון הראשוני בבית החולים, בהשוואה לילדים שבהם לא התפתחה התסמונת (22.3 ± 109.6 פעימות לדקה לעומת 18.0 ± 99.7 פעימות לדקה). ילדים שבהם נמדד קצב לב מוגבר בעת ההגעה למיון (שהוגדר כקצב שווה או גבוה מערך של שתי סטיות תקן מקצב הלב הנורמלי במנוחה המתאים לגילם ולמינם), נמצאו בסבירות גבוהה יותר להתאים לקריטריוני הימצאות PTSD חלקית או מלאה בעת המעקב. תוצאה זו נתקבלה גם לאחר התאמת הממצאים לגיל ומין הנבדקים ולסוג הפגיעה (ערך OR מותאם של 2.4, 95%CI, 1.1-5.4).

החוקרים מסכמים כי הממצאים מעידים על חשיבות השגת הבנה טובה יותר של יחסי הגומלין בין התיפקוד הפיזיולוגי לבין התיפקוד הפסיכולוגי לאחר חוויה טראומתית. לטענתם, הבנה טובה יותר של התופעה בילדים עשויה לסייע להבין את האטיולוגיה של התגובות הפוסט-טראומתיות בילדים ולאפשר זיהוי של סמני הסיכון להתפתחות PTSD.

Arch Gen Psychiatry. 2005;62:335-340.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן