Ximelagatran נמצא אפקטיבי ובטוח במידה דומה לטיפול סטנדרטי באנוקספרין/וורפרין במטופלים עם פקקת ורידים אקוטית (JAMA)

Ximelagatran , תכשיר נוגד קרישה חדש (טרם נרשם בארץ) הניתן במינון קבוע וללא צורך בבדיקת INR , נמצא ע”פ דיווח ב-JAMA , כבעל יעילות ובטיחות קרישתית דומה לוורפרין (קומדין) ואנוקספרין (קלקסן). עם זאת, נמצאה עלייה ברמות האינזימים בכבד הדורשת מעקב אחר תפקודי כבד לנוטלים.

התכשיר החדש המהווה הבטחה לטיפול פשוט ונוח בהשוואה לוורפרין נבדק במחקר זה בטיפול בפקקת ורידים אקוטית (acute venous thromboembolism ).  המטרה הייתה להשוות יעילות ובטיחות של Ximelagatran עם טיפול סטנדרטי באנוקספרין/וורפרין לצורך מניעה של חזרה של פקקת ורידים.

המחקר היה כפול סמיות, כלל 2,489 משתתפים עם פקקת ורידים אקוטית שמהם כשליש סבלו מתסחיף ריאתי. המחקר התקיים ב-279 מרכזים ב-28 מדינות שונות בין ספטמבר 2000 לדצמבר 2002.

ההתערבות הייתה אקראית כאשר המשתתפים קיבלו טיפול של 6 חודשים ב-Ximelagatran במינון של 36 מ”ג פעמיים ביום, או אנוקספרין במתן תת עורי לפי מינון של 1 מ”ג לק”ג פעמיים ביום למשך 5 ימים, אשר נמשכו ע”י טיפול ל-20 יום עם וורפרין במינון מתאים לשמירת INR של בין 2-3 .

תוצאות  הקצה המרכזיות שנמדדו במחקר כללו אירועי תסחיף, דימום ותמותה.

נמצא שחזרות של תרומבואמבוליזם היו ב-26 מטופלים מתוך 1,240 שקיבלו את ה Ximelagatran (סיכון של 2.1%), וב-24 מתוך 1,249 שקיבלו את הטיפול הסטנדרטי של אנוקספרין/וורפרין (סיכון של 2%).  שיעורי הדימום היו 1.3% ו-2.2% בהתאמה והתמותה 2.3% ו-3.4% בהתאמה.

לעומת זאת בקרב 9.6% מבין משתמשי ה-Ximelagatran , לעומת 2% מקבוצת הבקרה (אנוקספרין/וורפרין), נמצאה עלייה של פי 3  מעל הרמות הנורמליות של  Alanine aminotransferase . העליה ברמות האניזימים הייתה בעיקר אסימפטומטית. ניתוחים רטרוספקטיביים של דיווחי תופעות לוואי חריגות הראה שיעור גבוה יותר של אירועים לבביים רציניים עם  ximelagatran (מס’ של 10 מתוך 1240 לעומת 1 מתוך 1249 בקבוצת הביקורת).

החוקרים מסיקים שטיפול במינון קבוע עם ximelagatran ללא צורך בניטור רמות קרישה היה אפקטיבי כמו טיפול סטנדרטי באנוקספרין/וורפרין בפקקת ורידים עמוקה עם או ללא תסחיפים ריאתיים, וכן הראה שיעורים דומים של דמם. העלייה ברמות אינזימי הכבד בקרב כ-10% מהמטופלים ב-ximelagatran מחייבת מעקב שוטף והמכנזים הגורם לכך דורש הערכה נוספת. כמו כן ממליצים החוקרים להעריך את האירועים הקורונרים בטיפול במחקרים נוספים.

JAMA. 2005;293:681-689.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן