מחלת נפש מעלה סיכון לסיבוכים בהריון ולידה (Am J Psychiatry)

לנשים עם סכיזופרניה או הפרעה רגשית חמורה יש סיכון גבוה לסיבוכי הריון, לידה ויילוד, על פי מחקר בגיליון ינואר של American Journal of Psychiatry.

מחקר שמטרתו הבנה טובה יותר של סיכונים גנטים וסביבתיים יוכל לסלול את הדרך לפיתוח תוכניות מניעתיות לטיפול קדם לידתי ופוסט לידתי אופטימלי לקבוצות סיכון אלו, אומר ד”ר אסן ג’בלנסקי ושותפיו מאונ’ מערב אוסטרליה בפרת.

קיימת הוכחה מסויימת כי סיבוכים אימהיים קשורים לסיכון סכיזופרניה בצאצא בבגרות.

המחקר כלל כל לידות נשים עם סכיזופרניה (n = 618), הפרעה דו קוטבית (n = 1301) או דיכאון חד קוטבי (n = 1255) במעקב אוסטרליה בין השנים 1980-1992. המקרים הושוו ל-3129 לידות אקראיות של נשים ללא מחלת נפש.

אלו עם מחלת נפש היו בעלי סבירות גבוהה משמעותית למדד חומרה McNeil-Sjostrom של 4 או יותר לסיבוכים בהריון (יחס סיכוי 1.11 להפרעה דו קוטבית לעומת 1.13 להפרעה חד קוטבית , 1.18 לסכיזופרניה).

החוקרים מצאו כי באימהות שאצלן מחלת הנפש התחילה לפני הלידה, אבל לא אצל אלו שהמחלה אובחנה לאחר הלידה, היו בעלות סבירות גבוהה בהרבה לסיבוכים, במיוחד מצוקה עוברית. לכן הציעו החוקרים כי מצוקה עוברית משקפת מגוון תופעות ביולוגיות והתנהגותיות שליליות של מחלת נפש חמורה.

לאחר התאמה לגיל האם, שיוויון, רבגוניות, מצב משפחתי ואבורג’יניות, אלו עם סכיזופרניה היו בעלות סבירות משמעותית גבוהה יותר להפלה, ללא קשר לתחילת המחלה.

אלו עם סכיזופרניה והפרעה חד קוטבית היו בעלות סבירות גבוהה יותר לקבלת נלוקסון, ואלו עם הפרעה דו קוטבית היו בעלות סבירות גבוהה יותר לשליה מקדימה ודימום לפני הלידה.

יחס גדול יותר של תינוקות לאמהות עם סכיזופרניה נמצאו באחוזון ה-10 הנמוך ביותר לגדילה תוך רחמית.

סיכונים אלו לא הוערכו עם תחילת ההפרעה הפסיכיאטרית, כך שהם עלולים לשקף רגישות שהיתה קיימת קודם לכן בה מעורבים מרכיבים תורשתיים וסביבתיים.

אלו עם סכיזופרניה היו גם בסבירות גבוהה יותר לצאצא עם פגמים קרדיווסקולרים. קשר זה אולי אינו מקרי. כנראה שמעורבים גנים העוברים בתורשה, חלקם מבוטאים גם בלב וגם במוח או נמצאים בחוסר איזון בתאחיזה עם גנים אחרים הקשורים לרגישות לסכיזופרניה.

Am J Psychiatry 2005;162:79-91

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן