מיתוסים נפוצים לגבי עצירות מופרכים (Am J Gastroenterol)

מאמר סקירה בגיליון ינואר של The American Journal of Gastroenterology מפריך רבים מהמיתוסים הנפוצים לגבי עצירות, כמו שעלייה בצריכת נוזלים וסיבים היא הכרחית ושמשלשלים מזיקים. 

עצירות כרונית גורמת לאי נוחות, אך אינה מסוכנת. לכן רופאים לא בהכרח מתייחסים לבעיה ברצינות. קיימות הרבה אמונות לא מוכחות לגבי עצירות, אך רובן לא נבדקו בשיטות מדעיות.

עצירות היא אחת התלונות הגסטרואינטסטינליות (GI) הנפוצות בארה”ב ובארצות המערב. בארה”ב, יש לפחות 2.5 מיליון ביקורי רופאים בגלל עצירות בכל שנה, ועלות משלשלים של מאות מיליוני דולרים.

הכותבים לא מצאו הוכחה לתיאוריית “ניקוי רעלים” הטוענת כי מחלות עלולות לצוץ כאשר חומרים רעילים נספגים מהצואה למעי.

דוליכוכולון, המוגדר במעי ארוך, כנראה אינו גורם לעצירות. תפקיד הורמוני המין בשינוי תיפקוד GI במהלך מחזור הוסת הוא כנראה מינימלי, בעוד שבמהלך הריון, הורמוני המין עשויים לתרום למעבר איטי במעי. למרות שהיפותירודיזם עלול לגרום לעצירות, היפותירודיזם הינו נדיר בחולים עם עצירות.

הכותבים מציעים כי אין להניח שדיאטה דלת סיבים היא הסיבה לעצירות כרונית. למרות שחלק מהחולים יפיקו תועלת מדיאטה עתירת סיבים, לחולים רבים עם עצירות חמורה יותר יש סימפטומים חמורים יותר כאשר הם מעלים קליטת סיבים. אלא אם יש עדות להתייבשות, אין הוכחה לכך שעלייה בקליטת נוזלים יכלה לטפל בהצלחה בעצירות.

עצירות עשויה להיות קשורה עם ירידה בפעילות גופנית אצל מבוגרים, אך הרבה גורמים נוספים עשויים לתרום לכך. עם זאת, תוכניות להעלאת הפעילות הגופנית עשויות להיות מועילות.

במנות מומלצות ,משלשלים אינם מזיקים למעי. למרות שחלק מהחולים עם עצירות כרונית תלויים במשלשלים לפעילות מעי משביעת רצון, זו אינה תוצאה של צריכת משלשלים קודמת. סבילות למשלשלים אינה נפוצה; אין הוכחות ל”עצירות ריבאונד” לאחר הפסקת לקיחת משלשלים, ואין פוטנציאל להתמכרות למרות שניתן להשתמש לא נכון במשלשלים.

נראה כי עצירות כרונית קשורה לעליה בסיכון לסרטן קולורקטלי, אך אין הוכחות המציעות כי משלשלים הם גורם סיכון בלתי תלוי לסרטן קולורקטלי.

חולים לא יהיו מוטרדים יותר מעצה לא יעילה לגבי אכילת סיבים או שתיית נוזלים, או מטיפול בתופעות לוואי של משלשלים. כמו כן, ניתן להימנע מכריתת מעי לא חיונית.

Am J Gastroenterol. 2005;100:232-242

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן