משרד הבריאות הבריטי מפרסם ”אזהרת בריאות ציבור” דחופה בהתייחס למטיילים החוזרים מהמקומות במזרח שנפגעו מהגל הצונמי, משה”ב בישראל מזהיר מפני נסיעה לאיזורים אלה

בעקבות אסון הגל הצונמי במזרח מפרסם משרד הבריאות הבריטי “אזהרת בריאות ציבור” דחופה הנוגעת לסכנת הדבקות ממחלות מדבקות מצד מטיילים החוזרים לאנגליה.

בהודעה מסבירים רשויות הבריאות שחלק מהמטיילים החוזרים לאנגליה עשויים להגיע לטיפול בבתי חולים או מרפאות. המידע שמציג משרד הבריאות הבריטי נועד להתריע בפני אנשי הרפואה ולסייע בידם לזהות סימנים וסימפטומים של מחלות שהמטיילים החוזרים עלולים לשאת איתם.

המידע מבוסס על עדכונים שנמסרו ע”י הסוכנות להגנת בריאות הציבור לאנשי מקצועות הרפואה, אשר פירוט נוסף ניתן לראות בכתובת האינטרנט הבאה: www.hpa.org.uk/hpa/news/articles/issues/2004/041230_tsunami_infect.htm 

וגם ב-www.hpa.org.uk/hpa/news/articles/issues/2004/041230_trav_adv.htm

מחלות גסטרו-אינטנסיאליות הינן הנפוצות ביותר בקרב מטיילים בתנאים נורמליים. מחלות אלה צפויות להופיע בשכיחות מוגברת במקומות שבהם הייתה פגיעה של הגל הצונמי. (למידע על איזורים אלה ניתן לעיין בכתובת הבאה: www.who.int/hac/crises/international/asia_tsunami/tsunami_sitrep2/en/

מטיילים עם סימפטומים גסטרואינטנסיאלים נדרשים לשמירת הגיינה כדי להפחית את הסיכון להדבקת המחלה לסביבתם הקרובה. יש צורך לאיבחון מיקרוביולוגי של כל מקרה.

הזיהומים הנפוצים ביותר אחרי שיטפון הם אלו אשר מועברים דרך מגע ישיר עם מיים מזוהמים כמו לפטוספירוזיס, פצעים וזיהומים עוריים, דלקות עיניים, אוזניים ואף, ודלקות גרון. 

מחלות כמו מלריה וקדחת דנגה עלולות להופיע גם בשכיחות מוגברת בתנאים סביבתיים קשים. כל קדחת או סוג של שפעת במטיילים חוזרים מאיזורים שהוכו ע”י הצונמי, בעיקר מלריה/קדחת דנגה צריכים להחקר. רופאים ראשוניים צריכים לקבל מידע וייעוץ מהמומחים למחלות זיהומיות בעת הצורך.

פרטים נוספים לגבי סוגי זיהומים שקורבנות הצונמי עלולים לפתח ניתן לקבל גם מה-WHO . http://www.who.int/hac/techguidance/ems/en/FloodingandCommunicableDiseasesfactsheet.pdf)

קלינאים מתבקשים לתעד את האיזורים בהם ביקרו מטיילים חוזרים וכל מידע מיקרוביולוגי או זיהוי מחלה אשר עשויים לסייע במחקר לגבי מחלות זיהומיות המיובאות מחוץ לארץ.

נוהלי בקרת זיהומים סטנדרטיים צריכים להתבצע לגבי מטופלים עם חשד למחלה זיהומית לרבות דיווח ליחידה להגנת בריאות הציבור.  

לדיווח ב-druginfo

בארץ משרד הבריאות הסתפק עד כה באזהרה מפני נסיעה לאיזורים מוכי אסון. בהודעתו מציין המשרד את המקומות: אינדונזיה, סרי-לנקה, האיים המלדיביים, מלזיה, בנגלדש והאיזורים שנפגעו בתאילנד והודו. מקומות אלו נמצאים בסכנה של זיהומים והדבקה במחלות זיהומיות.

להודעת משה”ב

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן