הסרה של הגידול הראשוני מעלה את צפיפות כלי הדם בגרורות כבדיות (Int J Cancer)

חוקרים מצאו כי יצירת כלי דם בגרורות בכבד שמקורן בגידולים במעי הגס גוברת לאחר הסרת הגידול הראשוני.

מחקרים קודמים הראו כי בחיות מחקר, מעכבים הגידולים הראשוניים את צמיחת הגרורות באמצעות שחרור פקטורים אנטי-אנגיוגנים. במחקר זה הופיעה העדות הראשונה לתופעה דומה בבני אדם.

החוקרים כותבים כי הממצאים מעידים כי קיימת השפעה מעכבת של הגידול הראשוני על צפיפות כלי הדם בגידולים המשניים. הם מציינים כי עדיין לא ידוע האם המנגנון שבו הגידול הראשוני משרה עיכוב גדילה בבני אדם דומה לזה שנצפה בבעלי החיים.

במחקר השתתפו 56 חולים שסבלו מסרטן במעי הגס בעל גרורות, והם חולקו ל-4 קבוצות: 21 חולים שעברו ביופסיות של הגרורות הכבדיות בעת הסרת הגידול הראשוני, 16 חולים שבהם הגרורות הסינכרוניות הוסרו לפחות 6 שבועות לאחר כריתת הגידול הראשוני, 15 חולים בעלי גרורות שאינן סינכרוניות (גרורות שהופיעו לפחות 6 חודשים לאחר הסרת הגידול הראשוני), ו-4 חולים שבהם נלקחו ביופסיות של הגרורות הכבדיות לפני ואחרי הסרת הגידול הראשוני.

החוקרים בדקו את צפיפות כלי הדם סביב גידול באמצעות צביעת סימון של האנטיגן האנדותליאלי CD31, ואילו צביעת CD34 שימשה לקביעת צפיפות כלי הדם בתוך הגידול.

ב-71% מהחולים שבהם התגלה הגידול הראשוני נמצאה יצירת כלי דם בשיעור נמוך עד בינוני סביב לגרורות בכבד, ואילו ב-29% מהם הופיע יצירת כל דם בשיעור גבוה. אולם בקרב חולים בעלי גרורות סינכרוניות שבהם כבר הוסר הגידול הראשוני שיעור גבוה של יצירת כלי דם מסביב לגרורות נצפה ב-63% מהם, ואילו ב-80% מגרורות הכבד שאינן סינכרוניות נצפה שיעור גבוה של יצירת כלי דם.

בחולים שבהם נמצאו גרורות סינכרוניות או שאינן סינכרוניות, שעברו הסרה של הגידול הראשוני, נמצאה גם צפיפות גבוהה יותר של כלי דם בתוך הגידול בהשוואה לאלו שטרם עברו כריתה של הגידול הראשוני.

ב-3 מתוך 4 החולים שבהם נאספו ביופסיות לפני ואחרי הסרת הגידול נצפתה עליה בצפיפות כלי הדם מסביב לגידולים ואילו בכולם נצפתה עליה בשיעור של 23%-300% בצפיפות כלי הדם התוך-גידוליים.

בחוקר הראשי, ד”ר de Waal, מסביר בראיון כי בהתבסס על התוצאות, נראה שחשוב להסיר את הגרורות באותו זמן שבו מוסר הגידות הראשוני, או להתחיל מראש במתן טיפול נוסף לעיכוב אנגיוגנזה.

הוא מוסיף כי לרופאים חשוב להבין כי לא כל הגידולים תלויים באנגיוגנזה ולפני התחלת ביצוע ניסויים בעיכוב אנגיוגנזה, צריך לבדוק כי צמיחתו של הגידול שבו מנסים לטפל אכן תלויה באנגיוגנזה.

Int J Cancer 2004;112:554-559.

לידיעה במדסקייפ

קטגוריות: חדשות

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed

פרופ' אלכסנדר גרינשטיין

אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals

פרופ' אלכסנדר גרינשטיין

אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg

פרופ' יוסף אלידן

אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA

פרופ' אלכסנדר גרינשטיין

אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול