האם יש קשר בין הפרעות בקצב לב ונזק כלייתי המתבטא בכאב מותני ? (בי”ח קפלן)

להלן עדכון שהועבר אלינו מדוברת בי”ח קפלן:

גישה אבחנתית מכוונת לאיתור נזק  כלייתי בחולים עם הפרעות בקצב הלב. 

פירפור עליות  הינה הפרעת הקצב השכיחה ביותר והסיבוך החמור שלה הינו תסחיף של  קריש דם  לאחד מעורקי הגוף.  (שכיחות הפרעות הקצב  היא פחות מ- 1%  מתחת לגיל 40, 2%  מגילאי 65 ומעל 5% מעל גיל 75  מכלל האוכלוסיה).

כאב במותן הינה גם היא תופעה שכיחה  המיוחסת בד”כ  לאבן חוסמת במערכת הכליות והשתן . הקשר  האפשרי  בין  פירפור  עליות לכאבים  במותן הינו נדיר כאשר במקרה זה  הכאב נגרם כתוצאה מאוטם בכליה שנגרם מתסחיף לעורק הכליה. 

בעקבות גילוי  חמישה  מקרים בפרק זמן קצר של אוטם  כלייתי בחולים עם פרפור עליות  במחלקה פנימית  ג’ בקפלן  סרקו  ד”ר סטיב מלניק  מנהל המחלקה , ד”ר  מלכה  אטלי   סגנית המנהל וד”ר חזנוב  בשיתוף עם צוות מחלקה פנימית בתל-השומר ומצאו סידרה בת  44 חולים  שהינה הגדולה שפורסמה מעולם.

החוקרים מייחסים  את נדירות  התופעה  בספרות  לתת איבחון  של המחלה על רקע  חשד קליני  נמוך,  לרוב  חושדים  בסיבה השכיחה יותר לתלונת החולה שהינה אבן ומבצעים בדיקת הדמיה  (CT) המכוונת לסיבה זו ובכך מחטיאים את אבחנת האוטם בכליה.

במאמר  שפורסם בעיתון  היוקרתי  מדיסן  בארה”ב  הציעו החוקרים גישה  אבחנתית הכוללת גם פרוטוקול הדמיה לחולים המציגים  תלונה של כאב  במותן וסובלים מפרפור עליות.  גישה זו עשויה לגלות מוקדם יותר אוטמים  בכליה  ולאפשר טיפול  מתאים  אשר עשוי  למנוע נזק כלייתי מתקדם.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן