שני מחקרים חדשים המתפרסמים ב-New England Journal of Medicine מצביעים על עובדות הנוגעות להשפעת תרופות מקבוצות ה-ARB וחוסמי ה-ACE על הגנה כלייתית בחולי סוכרת סוג 2.
במחקר הראשון טוענים החוקרים לעדות ראשונה לכך שתרופה מקבוצת חוסם רצפטור האנגיוטנסין (ARB ) מספקת הגנה כלייתית ארוכת טווח במידה שווה לתרופה מקבוצת חוסמי ה-ACE לחולי סוכרת סוג 2.
המחקר השני הראה עדיפות מבחינת הגנה כלייתית (מניעת מיקרואלבומינוריה) לטרנדולפריל (חוסם ACE ) על פני הורפמיל (איקאקור) בחולי סוכרת סוג 2 .
במחקר הראשון שנערך ע”י חוקרים מבי”ח בירמינגהם, העריכו החוקרים את תפקוד הכליות של 250 חולי סוכרת סוג 2 עם עדויות של נפרופתיה מוקדמת אשר חולקו לטיפול באנלפריל (חוסם ACE ) לבין טלמיסרטן (מקבוצת ה-ARB , שם מסחרי Micardis ) למשך 5 שנים. הטלמיסרטן לא נמצא נחות מול האנלפריל במניעת הירידה בשיעור ה-GFR ושתי התרופות היו שוות בנקודות הקצה המשניות של המחקר, שכללו שינויים בקריאטינין ולחץ דם. החוקרים מדגישים שמימצאים אלה אינם בהכרח רלבנטים גם לאוכלוסיה עם נפרופתיה מתקדמת.
המחקר השני שנערך באיטליה העריך את היווצרות המיקרואלבומינוריה ב-1204 מטופלים עם סוכרת סוג 2 אשר חולקו אקראית בין טרנדולפריל מקבוצת חוסמי ה-ACE לורפמיל, לשילוב של השתיים, או פלצבו – למשך 3 שנים.
כל הנבדקים היו עם יתר לחץ דם אך עם תפקוד כלייתי תקין.
נמצא ש-6% ממשתמשי הטרנדולפריל בלבד או בשילוב עם ורפמיל פיתחו מיקרואלבומינוריה נמשכת, בהשוואה ל-11% מהמטופלים בורפמיל בלבד, או פלצבו. לפי חישובי החוקרים טרנדולפריל כמונותרפיה או בשילוב עם ורפמיל דחו התפתחות מיקרואלבומינוריה פי 2.1 ו-2.6 בהתאמה בהשוואה למטופלים שטופלו בורפמיל בלבד או פלצבו.
N Engl J Med 2004;351: 1934-1936, 1941-1961
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!