חולים הסובלים מהפרעות נפשיות עלולים להמצא בסיכון מוגבר לסרטן (Psychosom Med)

על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, בחולים הסובלים מהפרעות נפשיות עלול להתפתח סרטן בגיל צעיר יותר והם עלולים להמצא בסיכון מוגבר לממאירויות מסוימות.

במחקר רטרוספקטיבי שנערך בקבוצה קוהורטית בדקו החוקרים את הקשר בין הגשת תביעות ביטוח בשל הפרעות נפשיות לבין הסיכון לחלות בסרטן. במחקר נכללו 722,139 מבוגרים שמילאו טופס תביעה אחד לפחות בין השנים 1989-1993.

קבוצת החולים שסבלו מהפרעה נפשית כללה את החולים שעברו לפחות אישפוז פסיכאטרי אחד, שקיבלו לפחות ביקור פסיכאטרי אחד מחוץ לבית החולים, או שהגישו לפחות שתי תביעות הנוגעות לבריאות הנפש 6 חודשים לכל הפחות לפני הגשת התביעה בשל הסרטן (72,140 נבדקים). קבוצת הביקורת כללה את החולים שלא טופלו בשל בעיה נפשית אך מילאו טפסי תביעה בגין קבלת שירותים רפואיים (649,999 נבדקים).

מספר הנבדקים שחלו בסרטן ניתן היה להשוואה בין קבוצת החולים שסבלו מהפרעה נפשית לבין קבוצת הביקורת (1.3% לעומת 1.2%, בהתאמה). אולם, בקרב החולים שסבלו מהפרעות נפשיות הופיע סרטן בגיל צעיר משמעותית בהשוואה לחולי קבוצת הביקורת (בנשים:47.0 שנים לעומת 49.9 שנים; בגברים: 51.5 שנים לעומת 53.2 שנים).

בקרב גברים בקבוצת הסובלים מהפרעות נפשיות נמצא סיכון מוגבר פי יותר מ-2 לגידולים במוח ובמערכת העצבים המרכזית וסיכון מוגבר ביותר מ-50% לגידולים במערכת הנשימה. סיכונים מוגברים בשיעור דומה נצפו בקרב נשים שסבלו מהפרעות נפשיות.

החוקרים מציינים כי סביר שהסיכון המוגבר לגידולים במערכת הנשימה הוא משני לשיעורי העישון הגבוהים יותר בקרב אנשים שסובלים מהפרעות נפשיות ותומך במתן התערבות להפסקת העישון בקרב אוכלוסית חולים זו.

הם מוסיפים כי העליה בממאירויות במוח עשויה לשקף את הסימפטומים הנפשיים או את הימצאותו של “קשר אמיתי” בין שני מצבים רפואיים אלה. הם מסכמים כי ישנו צורך במחקר נוסף.

Psychosom Med 2004;66:735-743.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן