תגובת מרק (MSD ) למאמר המערכת של ד”ר טופול ב-New England Journal of Medicine

להלן תגובתה של חברת מרק למאמר המערכת ב-New England Journal of Medicine אשר נסקר לפני ימים אחדים באתר (לעיון בסקירה- הקליקו כאן):

מאמר המערכת של טופול לוקה בפגמים במספר מובנים חשובים. לדוגמא, הוא רומז כי מרק לא חשפה באופן פומבי מידע מדעי לגבי הבטיחות הקרדיו-וסקולרית של ויוקס לפני אישור התרופה. המידע הזמין לגבי ויוקס עבר בחינה מדוקדקת ופומבית של הועדה המייעצת ל FDA המורכבת מיועצים רפואיים חיצוניים מומחים בטרם אושרה התרופה במאי 1999. תוצאותיו הראשוניות של מחקר VIGOR נודעו למרק רק במרץ 2000. ב-VIGOR, מספר האירועים הקרדיו-וסקולרים עם VIOXX היה גבוה יותר מהמספר שנצפה עם נפרוקסן. בניגוד לקביעתו של מר טופול, מרק חשפה במהירות תוצאות אלו ל FDA, לקהילה הרפואית ולתקשורת החל ממרץ 2000.

מרק הגישה בקשה ל-FDA לכלול את תוצאותיו של מחקר VIGOR במידע לרישום ויוקס ביוני 2000. התוצאות פורסמו ב NEJM בנובמבר 2000. ה- FDA ערך שוב פגישה לוועדה המייעצת הציבורית לגבי נתונים אלו בפברואר 2001. בעקבות פגישת הועדה המייעצת, אישר ה FDA באפריל 2002 שינוי במידע לרישום ויוקס, אשר שיקף את הנתונים הקרדיו-וסקולרים שנמצאו ב –VIGOR. המידע לרישום העדכני שהתפרסם כלל גם נתונים ממחקרים ארוכי טווח מבוקרי פלסבו במטופלים מבוגרים בהם לא נצפה סיכון מוגבר לאירועים קרדיו-וסקולרים בויוקס מול נוטלי פלסבו.

ד”ר טופול אף טוען כי מרק התרשלה, או חמור מכך, בכך שלא ניהלה מחקר על ההשפעה של ויוקס על מטופלים עם מחלת עורקים כליליים מוכחת. ד”ר טופול אינו מזכיר את העובדה שמרק בצעה שלושה מחקרים קליניים פרוספקטיביים אקראיים אשר נועדו יחד להעריך את הבטיחות הקרדיו-ורסקולרית של ויוקס מול פלסבו. מחקרים אלו כללו חולים עם ובלי נתוני סיכון קרדיו-וסקולרים ידועים. היה זה בדיוק אחד ממחקרים אלה, מחקר ה – APPROVe אשר מצא כי קיים סיכון יחסי לאירועים קרדיו-וסקולרים מוכחים כגון התקפות לב ושבץ, המתחיל לאחר 18 חודשי טיפול בויוקס בהשוואה לחולים הנוטלים פלסבו.

חשוב גם להדגיש כי לפני שנודעו למרק תוצאותיו של מחקר APPROVe ערכנו מחקרים קליניים אקראיים, פרוספקטיביים ומבוקרים בלמעלה מ 28,000 חולים. בניגוד למחקרים התצפיתיים אשר אליהם מתייחס ד”ר טופול במאמרו, המחקרים הקליניים האקראיים הם הדרך המדעית המחמירה ביותר על מנת לקבוע את היתרונות והסיכונים של כל תרופה.

כאשר נודעו למרק התוצאות של מחקר APPROVe פעלנו במהירות ובאחריות ולטובת החולים ע”י כך שמשכנו את ויוקס מהשוק.

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן