בדיקת MRI כלל-גופית יעילה בסריקה לגילוי גרורות (Radiology)

על-פי תוצאות מחקר שפורסמו לאחרונה בדיקת MRI כלל-גופית היא דרך מהירה ויעילה לביצוע סריקה לגילוי גרורות, וניתנת להשוואה עם טכניקות אחרות.

החוקרים כותבים כי הרזולוציה המרחבית הגבוהה והקונטרסט המעולה המתקבל ברקמות הרכות הופכים את ה-MRI לכלי אידיאלי לגילוי פגיעות בפרנכימה ובעצם. שדה הראיה המוגבל יוצר אפשרות כיסוי של אזור אחד בגוף ומהווה מגבלה בולטת של ה-MRI הקונבנציונאלי. לאחרונה הוצע השימוש ב-MRI כלל-גופי להערכת הימצאותן של גרורות ו/או להערכה של גידולים סרטניים ראשוניים.

המחקר עורך השוואה של תוצאות ה-MRI הכלל-גופי ב-51 חולים שבהם ידוע על הימצאותם של גידולים ממאירים אל דרוג המבוסס על בדיקת ה-CT, על MRI קפדני ועל תוצאות סינטיגרפיה נוקלארית. החולים הושכבו על גבי שולחן בדיקות מסתובב בכדי ליצור תנועה מהירה של ה-isocenter של הלוע המגנטי. הדמית החזה והבטן נעשתה באמצעות fast breath-hold T2-weighted sequences במישור הרוחבי. לאחר מתן חומר ניגוד פארא-מגנטי תוך-ורידי נאספו three-dimensional gradient-echo data sets ב-5 נקודות מהגולגולת ועד לברכיים. שני רדיולוגים מנוסים תיעדו את מיקומן וגודלן של גרורות שנמצאו במוח, בריאות, בכבד ובעצמות.

זמן הבדיקה הממוצע עמד על 14.5 דקות. למרות שהשיטה איפשרה זיהוי של כל הגרורות שקוטרן עולה על 6 מ”מ במוח, בריאות ובכבד, היא החמיצה זיהוי של גרורות ריאתיות קטנות, שלא שינו את אסטרטגית הטיפול. באף אחד מ-43 החולים שבהם נמצאה מחלה גרורתית מוכחת לא נמצא העדר מוחלט של גרורות בבדיקת ה-MRI הכלל-גופית, ו-8 חולים סווגו נכונה בקבוצה שבה לא מצויות גרורות.

בדיקת ה-MRI זיהתה גרורה כבדית אחת שהוחמצה בסריקת ה-CT. גרורות בעצם התגלו ב-21 חולים באמצעות סינטיגרפיה של השלד וב-24 חולים באמצעות MRI כלל-גופי. הימצאות הגרורות הנוספות שזוהו באמצעות ה-MRI אומתה בהמשך המעקב, אך הימצאותן לא גררה שינוי של הטיפול. רגישות וספציפיות בדיקת ה-MRI הכלל-גופי, על בסיס של בדיקה לכל חולה, עמדו על ערכים של 100%.

מגבלת המחקר העיקרית היתה העדר סטנדרט אמיתי, שכן הימצאותן של כל הגרורות לא הוכחה באופן היסטולוגי.

החוקרים כותבים כי ניתן לבצע בדיקת MRI כלל-גופית בפחות מ-15 דקות ובכך לקבוע את השלב בו מצוי הגידול הסרטני. הם מציינים כי תוצאות בדיקת MRI כלל-גופית מצויות בהתאמה טובה עם שיטות האיבחון הקונבנציונאליות מבחינת תאור הגרורות ואפילו הוכחה כרגישה יותר בזיהוי גרורות בכבד ובעצם.

Radiology. 2004;233:139-148

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן