התעללות בילדים מעלה את הסיכון להופעת מחלת לב איסכמית בהמשך חייהם (Circulation)

ילדים שחוו התעללות, הזנחה ובעיות בתפקוד המשפחה מצויים בסיכון מוגבר להופעת מחלת לב איסכמית בבגרותם.

החוקרים מציינים כי נראה שהקשר בין חוויות ילדות שליליות  (ACEs) ומחלות לב מושפע יותר מגורמים פסיכולוגיים מאשר מגורמי הסיכון המוכרים.

הממצאים מבוססים על אנליזת מידע שנאסף בסקרים בקרב 17,337 מבוגרים בין השנים 1995-1997. שבועיים לאחר תיעוד ההיסטוריה הרפואית של הנבדקים נשלחואליהם שאלונים הנוגעים ל-ACEs ולהתנהגות הקשורה בבריאותם מגיל ההתבגרות ועד לבגרותם.

החוקרים מדווחים כי נמצא שתשעה מתוך 10 סוגי ה-ACEs שנחקרו מגבירים את הסיכון למחלת לב. הסיכונים המוגברים נעו בטווח שבין פי 1.7 בעקבות התעללות נפשית ופשע במשפחה ועד לפי 1.3 בעקבות הזנחה רגשית ושימוש בסמים במשפחה. סכסוך בנישואי ההורים היה ה-ACE היחיד שלא נקשר לסיכון מוגבר למחלת לב.

ככל שעלה מספר ה-ACEs כך עלה הסיכון למחלת לב. לדוגמא, לנוכחות ACE אחד בלבד היתה השפעה מתונה יחסית על הסיכון, ואילו המצאות 7 ACEs או יותר הכפילה פי 4 את הסיכון, בהשוואה להעדר ACEs.

באופן כללי, נמצא כי גורמים פסיכולוגים הם מתווכים משמעותיים יותר של הקשר בין ACEs למחלת לב, בהשוואה לגורמי הסיכון המוכרים. רוב גורמי הסיכון המוכרים, פרט לערך BMI גבוה במיוחד, לא הכפילו את הסיכון ללקות במחלת לב. לעומת זאת, להשפעת דיכאון וכעס נמצאו ערכי OR של 2.1 ושל 2.5, בהתאמה.

החוקרים מסבירים כי לא ניתן להתייחס אל מחלת לב איסכמית כאל מחלה המושפעת מגורמי סיכון המופיעים באמצע החיים בלבד. בכדי להעריך את הסיכון יש לחזור אל ילדותו של האדם, שכן ACEs משפיעים בבירור על הבריאות העתידית של האדם.  

Circulation 2004;110.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן