חוקרים אוסטרליים מדווחים כי דפוס המתילציה המצוי בדנ”א ושיעור המתילציה שלו עשויים להצביע על הסבירות להתפתחות ממאירה של פוליפים היפר-פלסטיים במעי הגס.
החוקרים מציינים כי בעבר הייתה ההתייחסות המקובלת אל פוליפים היפר-פלסטיים כאל פוליפים שאינם גידוליים. אולם, מידע עדכני מעיד על מעורבות של פוליפים היפר-פלסטיים המאופיינים במתילציה נרחבת על-גבי הדנ”א וביציבות של אתרים מיקרו-סטליטים בדנ”א בהופעת פתוגנזה של סרטן המעי הגס.
בכדי לחקור את התכונות שעשויות לסייע בזיהוי תת-קבוצות אלה של פוליפים היפר-פלסטיים, בדקו החוקרים 12 תתקינים שהתקבלו מנתיחות שנעשו במעי הגס.
הפגיעות סווגו כאשכולות המצויים סביב גידול סרטן של המעי הגס הדיסטלי או של הרקטום או כפוליפים היפר-פלסטיים המופיעים עם או בלי סרטן במעי הגס.
הפגעים שסווגו כפוליפים היפר-פלסטיים הופיעו יחד עם שיעור גבוה משמעותית של מתילציה בהשוואה לאלו שסווגו כמצויים באשכולות, בכל האתרים, פרט לאתר אחד. יתרה מכך, בחלק מפוליפים אלה נמצאו מאפיינים מורפולוגיים שתוארו כאדנומות משוננות ומחוברות ישירות שלאחרונה נקשרה הימצאותן בהופעת אדנו-קרצינומות.
החוקרים מסכמים כי הממצאים תומכים ברעיון של קיום תפקיד חשוב של מתילצית הדנ”א בהתפתחות של סרטן המעי הגס, ואולם, רק תת-הקבוצות של הפוליפים המשוננים מעורבות בתהליך.
החוקרים משערים כי פגעים דומים, אך חסרי מתילציה, המראים שכיחות מוטציות גבוהה ב-K-ras, עשויים גם הם להוות אות מבשר להתפתחות גידולים מסוימים במעי הגס.
Gut 2004;53:573-580.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!