ממצאים של מחקרים בבעלי חיים ושל מחקרים קליניים שונים זה מזה לעיתים קרובות (מתוך BMJ)

כשמחקר קליני בודק תרופה מסוימת, המסקנה לעיתים קרובות שונה לחלוטין מהממצאים, שהופקו לראשונה במחקרים בבעלי חיים, כך עולה מסקירה סיסטמטית של מידע העולה משני סוגי המחקרים, שפורסם ב-British Medical Journal.

לדוגמא, במחקרים קליניים, טיפול ב- tirilazad לשבץ איסכמי מעלה את הסיכון לתמותה ולתלות בעוד שבמחקרים בבעלי חיים, הוא מוריד את נפח האוטם ונראה כמשפר ניקודים נוירו התנהגותיים.

לדברי החוקרים, מתודולוגיה לא טובה, הטיית פרסום ומודלים של בעלי חיים, שפשוט לא משקפים מחלה אנושית הם האשמים בממצאים השונים. כמו כן, יש צורך ביותר סקירות סיסטמטיות של מחקרים בבעלי חיים על מנת לוודא, שהממצאים יהיו רלוונטיים לתוכנית של המחקרים הקליניים.

סך הכל זוהו 6 התערבויות, שהראו אפקט טיפולי שלא משתמע לשתי פנים (מועיל או מזיק) במחקרים קליניים. לאחר מכן, החוקרים ערכו חיפוש ב-Medline ובמאגרי מידע אחרים אחר מחקרים החוקרים את התערבויות אלה בבעלי חיים.

שש ההתערבויות, שנחקרו כללו : סטרואידים עבור פציעת ראש טראומתית, אנטי פיברינוליטים לדימום, תרומבוליזיס עבור שבץ איסכמי, tirilazad עבור שבץ איסכמי, סטרואידים קדם לידה על מנת למנוע סינדרום מחלה נשימתית ניאונטלית וביספוספונטים לטפל באוסטאופורוזיס.

עבור 3 מהתערבויות אלה, התוצאות של המחקרים הקליניים לא התאימו לאלה של מחקרים בבעלי חיים. סטרואידים לא שיפרו פציעת ראש במחקרים קליניים, אך במחקרים בבעלי חיים היה להם יתרון. אנטי פיברינוליטים הורידו דימום במחקרים קליניים, אך ממצאי מחקרים בבעלי חיים היו לא חד משמעיים. וכפי שצוין, tirilazad עבור שבץ הוכח במזיק במחקרים קליניים, אך יעיל במחקרים בבעלי חיים.

עבור 3 ההתערבויות האחרות, הממצאים משני סוג המחקרים היו פחות או יותר בעלי הסכמה. תרומבוליזיס לטיפול בשבץ איסכמי הוכח כיעיל במחקרים קליניים ובמחקרים בבעלי חיים. מתן סטרואידים לפני לידה שיפור דיסטרס נשימתי בשני סוגי המחקרים, אך יתרון הישרדותי נראה רק במחקרים קליניים. ביספוספונטים באופן עקבי העלו את צפיפות מינרל העצם.

לסיכום, כדי לשפר את איכות המחקרים בבעלי חיים, יש קבוצה גדולה בשם SABRE הקוראת ליותר סקירות סיסטמטיות של ניסויים בבעלי חיים. המטרה היא להפוך ניסויים בבעלי חיים לקצת יותר רציניים כשטח מדעי. אם המחקר אינו תקף, התוצאות לא מדויקות והטיית הפרסום החזקה עדיין נשארת, אז מחקרים בבעלי חיים לא יהיו אף פעם כל כך יעילים.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן