במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים כי יוזמות לשיפור איכות הכוללות הגדלת שימוש בחלב אם עצמי, שיפור היענות לדפוסי הזנה, הזנה שמרנית בזמן עירוי דם וטיפול בדוקטוס ארטריוזוס פתוח ומניעת שינויים בהרכב המיקרוביום במערכת העיכול לוו בהיארעות מופחתת של דלקת נמקית של המעי (NEC) בפגים.
מטרת המחקר הייתה לבחון דרכים להפחתת היארעות דלקת נמקית של המעי בפגים שנולדו לפני שבוע 33 להיריון אל שיעור של מתחת ל- 2% בתוך שנתיים. לצורך כך, צוות רב-מקצועי פיתח התערבויות ייעודיות שכללו גישות להגדלת שימוש בחלב אם עצמי, שיפור היענות לדפוסי הזנה, טיפול מוסדר במקרים של אי-סבילות הזנה, מניעת שינויים בהרכב המיקרוביום במעי והזנה שמרנית בזמן עירוי דם וטיפול בדוקטוס ארטריוזוס פתוח.
התוצא העיקרי היה דלקת נמקית של המעי (שלב 2 ומעלה). החוקרים בחנו את שיעורי דלקת נמקית של המעי לפני ההתערבות (ינואר 2013 עד יוני 2016), במהלך ההתערבות (יולי 2016 עד דצמבר 2018) ולאחר ההתערבות (דצמבר 2018 עד דצמבר 2021). שינויים בשיעורי דלקת נמקית של המעי נבחנו לפי קבוצות אתניות ועל-פי הבדלים בגזע.
מדגם המחקר כלל 2,787 תינוקות שנולדו לפני השלמת 32 שבועות היריון ו-6 ימים (1,105 לפני התערבות, 763 במהלך התערבות ו-919 לאחר התערבות).
מהנתונים עולה כי שיעורי דלקת נמקית של המעי (NEC) ירדו מ- 5.6% ל-1.9%. מניתוח הנתונים עלה כי הגדלת שימוש בחלב אם עצמי, שיפור היענות לדפוסי הזנה, הזנה שמרנית בזמן עירוי דם וטיפול בדוקטוס ארטריוזוס פתוח ומניעת שינויים בהרכב המיקרוביום במערכת העיכול לוו בהיארעות מופחתת של דלקת נמקית של המעי בפגים.
החוקרים מסכמים כי צעדים שונים עשויים להפחית את היארעות דלקת נמקית של המעי בפגים שנולדו לפני שבוע 33 להיריון.
הערות עורך:
מחקר זה מעניין במיוחד מאחר והחוקרים פיתחו תוכנית הכוללת מספר צעדים להפחתת שיעור היארעות NEC בקרב פגים צעירים משבוע 33. המעניין הוא שקבוצה זו הצליחה להוריד את שיעורי ה-NEC אפילו כאשר השיעור ההתחלתי היה נמוך מ-5.6% לכדי 1.9%, כל זאת ע”י נקיטת מספר צעדים פשוטים בדומה לניסיון שנעשה למשל בפרוייקט שומרי הראש להורדת שיעור הדימומים התוך מוחיים (IVH) בפגים.
החוקרים חילקו את ההתערבויות למספר תחומים:
מניעת dysbiosis של המעי
- שימוש בפרוביוטיקה בפגים מעל 1,000 גר’
- מתן פומי של קולוסטרום
- שימוש מושכל באנטיביוטיקה, למשך זמן קצר יותר והימנעות משימוש באנטיביוטיקה רחבת טווח
- הפחתת השימוש בחוסמי H2 או ב-PPI
טיפול באנמיה
- מניעת אנמיה חמורה
- המשכת כלכלה בזמן מתן עירוי דם, למעט מוצרים המכילים חלב פרה
הגדלת השימוש בחלב אם עצמי
החוקרים ציינו כי מאז התחלת השימוש בחלב אם תרומה ירדו שיעורי מתן חלב אם עצמי לכן הם נקטו בצעדים להעלאת השימוש בחלב אם עצמי:
- עידוד שאיבה מוקדמת (כולל שאיבה ידנית)
- שאיבה כל 3 שעות בשעות היום ולפחות שאיבה אחת בלילה
- הדרכה לגבי חשיבות הקולוסטרום
פרוטוקול כלכלה
- הכנסה לשימוש של פרוטוקול כלכלה והימנעות ככל האפשר מהפסקת כלכלה
פגיעה בזרימת הדם המזנטרית
- לא להעלות כלכלה בילןדים עם PDA משמעותי בזמן הטיפול הפרמקולוגי
- העדפת השימוש באיבופרופן פומי (ולא IV) לשם טיפול ב-PDA משמעותי
- הימנעות ממתן חלב פרה בשעת הטיפול הפרמקולוגי ב-PDA משמעותי
לאחר ביצוע כל הצעדים הללו החוקרים מצאו פחות NEC, עליה בשיעורי מתן הדם ושיפור ב-Z score של המשקל בגיל 36 שבועות מתוקן באוכלוסיה שלהם.
המעניין הוא שהשינויים הללו נמשכו גם לאחר 3 שנים מתקופת ההתערבות.
נראה לי נכון שכל מחלקה תחשוב על הצעדים הללו ותאמץ אותם או חלקם על מנת להוריד את שיעורי התחלואה ב-NEC לרמות זניחות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!