ממחקר חדש, שפורסם במהדורת מאי של American Journal of Obstetrics and Gynecology, עולה כי טיפול ב- Raloxifene קשור לירידה בשונות של קצב הלב בנשים מבוגרות עם אוסטאופורוזיס.
יש אינדיקציה ש- Raloxifene יכול להציע הגנה כלשהיא לנשים עם מחלה קרדיווסקולרית או שיש לה סיכון גבוה למחלה כזו, אך האפקט שלו אינו ידוע.
במחקר השתתפו 43 נשים פוסט-מנופאוזליות עם אוסטופורוזיס. הם חולקו רנדומלית לקבלת Raloxifene במינון של 60 mg ביום או לקבלת alendronate במינון של 10 mg פר יום.
לאחר שלושה חודשים החוקרים מצאו, ש- Raloxifene הביא לירידה בפעילות הסימפתטית, שהייתה ביתר, דבר זה נמשך עד סוף הטיפול (סך הכל 6 חודשים).
בנוסף לכך, מדידה המבוססת על אורך אינטרוול ממוצע של פעימה לפעימה (זהו אינדקס רגיש לפעילות פרה-סימפתטית) נטה לעלות בקבוצת ה- Raloxifene, דבר המצביע על ירידה בפעילות סימפתטית.
בגלל שפעילות סימפתטית קשורה לאירועים קרדיווסקולרים בלתי רצויים, בעיקר בחולים אלה, לטיפול ב- Raloxifene יכולה להיות השפעה חיובית על בריאות קרדיווסקולרית בנשים אלה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!