ברור כי לכל קבוצה אתנית המחלות התורשתיות שלה.  אך לא לזה הכוונה. אופי המחלות הפוגעות בבני אדם שונות גם לפי מעמדם, מקצועם, רמתם הסוציו-איקונומית ותרבותם.

פעמים רבות אנו יכולים לשמוע מרצה המציג נתונים ממחקר כלשהו כשהוא אומר משהו כמו: “…מצאנו אמנם ירידה של 30% בתחלואה בקבוצה שקיבלה טיפול פעיל לעומת

“מה מלמדים אותך עכשיו בן” ? שאל הרופא הזקן שעה שהסיר פירורים מחולצתו. “האם התחדש משהו”? “ביום שני אמשיך ברפואה כללית” אמר הבן. “סיימנו  רפואת

חמץ, לפי המילון, מוגדר כבצק שתסס  על ידי שאור וקיבל טעם חמוץ מעט, וכן כל דבר שטעמו כטעם החומץ. התורה מצווה שבחג הפסח ” ולא

“דוקטור רצינו לבקש ממך אישור בשפה האנגלית, שבדקת את בתנו לפני שבע שנים ומצאת שהיא רגישה לחלב פרה”. ישבו לפני זוג חרדיםכבר לא כל כך

רק התחלתי את מרפאתי לחולי סוכרת השבוע, הדלת נפתחה והעוזר שלי מביט פנימה. הוא ראה את התור  והעיר “די צפוף, כאן”.  הוא לא יודע עד

בטרם הופיע הדפוס, ספרים הועתקו ביד על ידי מעתיקים, שיטה שהגבילה מאוד את מספר הספרים שנכתבו. עידן הדפוס התחיל בשלהי המאה החמש עשרה וגרם להדפסת

על אף העובדה שימי הביניים לא  התאפיינו  בקדמה ברפואה, בכל זאת מספר תמורות חיוביות חלו גם בתקופה ההיא. לימוד האנטומיה הוכר כבסיס חיוני לכל מי