מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
מחקר חדש שהוצג בוועידת ארגון השבץ האירופי האחרונה הראה כי לחולי שבץ צעירים יש סיכון מוגבר לאבחנה עם סרטן חדש בשנים שלאחר השבץ שלהם, מה שמעלה את האפשרות שהשבץ עלול להיות הביטוי הראשון לסרטן הראשוני.
10% ממקרי השבץ מתרחשים באנשים מתחת לגיל 50. במהלך העשורים האחרונים, שכיחות השבץ בקרב צעירים עלתה בהתמדה, בעוד שכיחות השבץ בקרב מבוגרים התייצבה או ירדה. מטרת המחקר הייתה לבחון אם בחלק מהחולים עם שבץ קריפטוגני, השבץ עלול להיות הביטוי הראשון של סרטן ראשוני. החוקרים ביצעו מחקר עוקבה תצפיתי מבוסס אוכלוסייה תוך שימוש בקודי ICD אבחנתיים ממרשם השחרורים הלאומי של בתי החולים בהולנד ומרשם האוכלוסין ההולנדי מ-1998 עד 2019. חולים עם היסטוריה של סרטן לפני השבץ הראשון שלהם, אלו עם סרטן של מערכת העצבים המרכזית בזמן השבץ או אלו עם סרטן עור שאינו מלנומה (שהוכח כי אין לו השפעות מערכתיות) לא נכללו במחקר. החוקרים זיהו 27,616 חולי שבץ צעירים (טווח גילאים, 15-49 שנים; גיל חציוני, 45 שנים) ו-362,782 חולי שבץ מבוגרים (גיל 50 ומעלה; גיל חציוני, 76 שנים). השכיחות המצטברת של כל סרטן לאחר 10 שנים הייתה 3.7% בקבוצה הצעירה ו-8.5% בקבוצה המבוגרת. הנתונים הושוו עם מקרי ביקורת תואמים מהאוכלוסייה הכללית. התוצאים העיקריים היו שכיחות מצטברת של סרטן ראשון אי פעם לאחר שבץ מוחי (רובד לפי תת-סוג שבץ, גיל ומין) ושיעורי היארעות סטנדרטיים.
התוצאות הראו כי הסיכון לסרטן היה גבוה יותר בקבוצת הגיל הצעירה יותר מאשר באוכלוסיה הכללית המתאימה. בקבוצת גיל זו, הסיכון לשנה לסרטן חדש היה גבוה פי 2.6 (CI 95%, 2.2 – 3.1) לאחר שבץ איסכמי ופי 5.4 (CI 95%, 3.8 – 7.3) לאחר דימום תוך מוחי בהשוואה לבני גילם באוכלוסייה הכללית. לעומת זאת, בחולי שבץ מעל גיל 50, הסיכון לשנה לסרטן חדש היה גבוה פי 1.2 מהאוכלוסייה הכללית לאחר שבץ איסכמי או דימומי. סוגי הסרטן שהיו מעורבים ביותר בעליית סיכון זו היו אלו של דרכי הנשימה התחתונות, סרטן המטולוגי וסרטן מערכת העיכול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!