מניתוח הנתונים ממחקרי RE-COVER ו-RE-COVER II עולה כי Dabigatran (פרדקסה) הינו טיפול יעיל יותר מקומדין במקרים של תרומבואמבוליזם ורידי אקוטי בחולים עם ליקוי כלייתי ובחולים קשישים, ככל הנראה בשל ריכוז מוגבר של Dabigatranב בחולים אלו. עם זאת, בנוכחות תפקוד כלייתי לקוי חלה עליה בסיכון לדימום עם שתי התרופות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הטיפול בתרומבואמבוליזם ורידי אקוטי בנוגדי-קרישה בקשישים ובאלו עם מחלת כליות כרונית כרוך במספר אתגרים. מחקרי RE-COVER ו-RE-COVER II הוכיחו כי Dabigatran במינון 150 מ”ג, פעמיים ביום, היה יעיל כמו קומדין לאורך שישה חודשים במניעת הישנות תרומבואמבוליזם ורידי, עם סיכון נמוך יותר לדימומים. כעת הם בחנו את ההשפעות של גיל מבוגר ותפקוד כלייתי לקוי על תוצאות המחקר.

המדגם כלל 5,107 חולים: 4,504 חולים מתחת לגיל 75 שנים ו-603 חולים בגילאי 75 שנים ומעלה. תוצא היעילות העיקרי היה תרומבואמבוליזם ורידי תסמיני/תמותה על-רקע תרומבואמבוליזם ורידי. תוצאי הבטיחות כללו אירועי דמם מג’ורי, אירועי דמם מג’ורי או אירועי דמם לא-מג’ורי בעלי חשיבות קלינית ודימום מכל-סוג.

התפקוד הכלייתי סווג כתקין, ליקוי קל בתפקוד הכלייתי או ליקוי בינוני בתפקוד הכלייתי. ב-3,698 חולים תועד תפקוד כלייתי תקין וב-1,100 ו-237 תועד ליקוי קל וליקוי בינוני בתפקוד הכלייתי, בהתאמה (23 חולים עם ליקוי חמור בתפקוד הכלייתי ו-49 חולים ללא נתוני פינוי קריאטינין לא נכללו בניתוח הנתונים).

בקרב המטופלים ב-Dabigatran תועדה ירידה בשיעורי תרומבואמבוליזם ורידי/תמותה עקב תרומבואמבוליזם ורידי מ-3.1% (תפקוד כלייתי תקין) ל-1.9% (ליקוי קל בתפקוד הכלייתי) ל-0.0% (ליקוי בינוני בתפקוד הכלייתי). באשר לקומדין, שיעור האירועים עמד על 2.6%, 1.6% ו-4.1%, בהתאמה.

החוקרים מדווחים על עליה בשיעור אירועי דמם מג’ורי עם עליה בליקוי התפקוד הכלייתי ועם הגיל, ללא הבדל בולט בין חולים שטופלו ב-Dabigatran ואלו שטופלו בקומדין.

Thrombosis and Haemostasis