ממחקר חדש עולה כי ככל שנשאי HIV חיים זמן רב יותר, Comorbid Disease הופכת לפקטור מכריע יותר המשפיע על סיכויי ההישרדות. מסיבה זו החוקרים ממליצים לאמץ קווים מנחים למניעה וטיפול במצבים שכיחים בקרב נשאי HIV.
החוקרים השתמשו בנתונים ממחקר עוקבה תצפיתי בו עקבו אחר 3545 נבדקים חדשים שאובחנו כנשאי HIV ופיתחו מודל סימולציה ממוחשב להערכת סיכויי ההישרדות. מטרת המחקר היתה להעריך את סיכויי התמותה של החולים בעקבות Comorbid Disease.
המודל שבנו מתייחס לתנגודת לטיפול Antiretroviral ולדבקות בטיפול, שני הפקטורים האחראיים למרבית מקרי התמותה המיוחסים ל-HIV. מהמחקר עולה כי מספר מקרי התמותה שאינם נובעים מ-HIV, תלוי בעומס הנגיפי (Viral Load), בספירת תאי CD4 (CD4 Count), ועולה עם הגיל.
מהמודל עולה כי חציון זמן ההישרדות של נשא HIV בן 30, עם פקטורים פרוגנוסטיים חיוביים (CD4 Count = 800 cells/microliter, Viral Load=10,000 copies/mL), עומד על 31.3 שנים, כאשר הסיבה לתמותה ב-45.1% ממקרי המוות, אינה קשורה ישירות ב-HIV.
לעומת זאת, חציון זמן ההישרדות של נשא HIV בן 30, עם פקטורים פרוגנוסטיים שליליים (CD4 Count = 200 cells/L, Viral Load=1,000,000 copies/mL), עומד על 12.2 שנים, כאשר רק 6.3% נפטרו מסיבות שאינן קשורות ב-HIV.
חציון זמן ההישרדות של נשא HIV בגיל 50, עם פקטורים פרוגנוסטיים חיוביים, עומד על 22.3 שנים, 81.5% ממקרי המוות נובעים מסיבות שאינן קשורות ב-HIV. בנוכחות פקטורים פרוגנוסטיים שליליים , חציון זמן ההישרדות עומד על 10.2 שנים, ו-19.9% נפטרו מסיבות שאינן קשורות ב-HIV.
המודל זכה לתוקף נוסף הודות לתוצאות מחקר אחר – Collaborations in HIV Outcomes Research – US (CHORUS). במרבית המקרים, הערכת סיכויי ההישרדות של המודל נפלה בתחום רווח בר-סמך של 95%, עובדה המעידה על התוקף החיצוני של המודל.
לסיכום, החוקרים טוענים כי בעוד HIV גורם לרוב לקיצור משמעותי בתוחלת החיים, מדובר במחלה שחולים נפטרים ולא מחלה שנפטרים ממנה. מכאן החשיבות ההולכת וגדלה של מניעה ובדיקות סקר ל-Comorbid Disease, והצורך בהגדרת קווים מנחים עבור נשאי HIV.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!