מתוצאות מחקר PREPARE-CALc, שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Interventions, עולה כי כריתת נגע טרשתי במקרים של נגעים מסוידים בדרגה קשה ישימה כמעט בכל החולים ומשפרת את סיכויי הצלחת השתלת תומכנים מצופי-תרופה, בהשוואה לגישות אחרות.
במסגרת המחקר חולקו באקראי חולים עם איסכמיה מתועדת של שריר הלב ונגעים עם הסתיידות חמורה בעורקים כליליים להשלמת התערבות כלילית מילעורית עם MB (Modified Balloons) או RA (Rotational Atherectomy) ולאחר מכן הכנסת תומכן מצופה-Sirolimus מדור שלישי.
למחקר היו שני תוצאים עיקריים: הצלחת גישת הטיפול (הוגדרה כהשתלת תומכן מוצלחת והרחבה עם שגת היצרות שיירית בתוך התומכן של פחות מ-20% בנוכחות מדד זרימה TIMI של 3, ללא חציה או כשלון תומכן, עוצמה להערכת עדיפות) ואובדן מאוחר של חלל בתוך התומכן לאחר תשעה חודשים (עוצמה להערכת העדר-נחיתות).
בשני המרכזים בגרמניה נכללו 200 חולים (100 חולים בכל קבוצת טיפול). גיל המשתתפים הממוצע עמד על 74.9 שנים; 76% היו גברים.
גישה מוצלחת הייתה נפוצה יותר משמעותית בקבוצת ההתערבות עם כריתת הנגע הטרשתי (81% בהשוואה ל-98%; סיכון יחסי של כשלון עם בלון לעומת כריתת נגע טרשתי של 9.5; p=0.0001), אך זמן השיקוף הממוצע היה ארוך יותר (19.6 לעומת 23.9 דקות, P=0.03).
לאחר תשעה חודשים, אובדן חלל מאוחר בתוך התומכן עמד על 0.16 מ”מ בקבוצת הטיפול בבלון ועל 0.22 מ”מ בקבוצת ההתערבות (P=0.21, P=0.02 להעדר-נחיתות). רה-וסקולריזציה של נגע המטרה (7% לעומת 2%; P=0.17), תרומבוזיס ודאי או סביר של התומכן (0% בשתי הקבוצות, p=1.00) וכשלון כלי המטרה (8% לעומת 6%, p=0.78) היו נמוכים ולא שונים משמעותית בין הקבוצות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הכנה של נגע טרשתי עם RA לפני הכנסת תומכן מצופה-תרופה אפשרית כמעט בכל החולים עם נגעים כליליים מסוידים בדרגה חמורה והינה גישה מוצלחת יותר ואינה מלווה באובדן מאוחר של חלל הלומן.
Circ Cardiovasc Interv. Published online September 24, 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!