מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס ה-EuroPCR עולה כי כ-75% מהחולים לאחר צנתור בגישה רדיאלית סובלים מפגיעה בתפקוד הגפה העליונה במהלך שבועיים לאחר הפרוצדורה. ההפרעות הנפוצות ביותר כללו ירידה ברגישות קצות האצבעות וירידה בכוח שורש כף היד.

במחקר הרב-מרכזי נכללו 191 משתתפים שהשלימו מגוון בדיקות ומדדים להערכת הגפה המצונתרת והגפה המקבילה בתחילת המחקר, לאחר 24 שעות, שבועיים, חודש ושישה חודשים. המדדים כללו בדיקת אקו-דופלר להערכת אנומליות של כלי הדם וחסימה של עורק רדיאלי, הערכת נפח היד והאמה לזיהוי נפיחות, מבחן Weinstien and Heart Sensory Test לקביעת רגישות קצות האצבעות, מבחן דינמומטר לזיהוי כוח אחיזה ומדדי כוח איזומטרי בשורש כף היד והמרפק.

המשתתפים גם השלימו שאלונים להערכת כאב, מוגבלות של הזרוע, כתף והידיים ותסמונת תעלה קרפאלית. מדד בינארי חושב להערכת הפרעה בתפקוד גפה עליונה לאחר שבועיים, בהשוואה למצב בתחילת הדרך, והמדד אושר ע”י מנתחי כף יד.

הפרעה בתפקוד גפה עליונה זוהתה ב-74.9% מהמשתתפים בקבוצת ההתערבות, עם הבדל מובהק סטטיסטית בהשוואה לקבוצת הביקורת.

בחולים עם הפרעה בתפקוד גפה עליונה תועדה שכיחות גבוהה יותר משמעותית של חסימת עורק רדיאלי (9.8% לעומת 0%) והם היו צעירים יותר (גיל ממוצע של 63.4 לעומת 67.5 שנים).

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת טכניקות למניעה וטיפול בהפרעות בתפקוד הגפה עליונה לאחר צנתור כלילי בגישה רדיאלית.

מתוך כנס ה-EuroPCR

לידיעה במדסקייפ