הטיפול ב-Ticagrelor (ברילינטה) מביא לסיכון נמוך יותר לתרומבוזיס של התומכן, בהשוואה ל-Clopidogrel, במקרים של תסמונת כלילית חדה, כך עולה מניתוח נתוני מחקר PLATO (Platelet Inhibition and Patient Outcomes).
התועלת של Ticagrelor בהפחתת תרומבוזיס של התומכן אינה תלויה במשתנים בסיסיים, דוגמת סוג התסמונת הכלילית החדה, סוכרת, אזור מגורים גיאוגרפי, גנוטיפ CYP2C19, מינון אספירין וקלופידוגרל לפני ההקצאה האקראי וסוג התומכן (תומכן מצופה תרופה או תומכן מתכת ערום).
במחקר PLATO מצאו החוקרים כי טיפול בחולים עם תסמונת כלילית חדה ב-Ticagrelor הפחית משמעותית את שיעורי אוטם לבבי / אירועים מוחיים / תמותה קרדיווסקולארית, בהשוואה לקלופידוגרל. התרופה אושרה ע”י מנהל התרופות והמזון האמריקאי בשנת 2011.
מבין כ-18,000 חולים שאושפזו בשל תסמונת כלילית חדה במחקר PLATO, 11,289 עברו הכנסת תומכן אן שבמהלך תקופת המחקר הושתל תומכן (61%). מעט למעלה ממחצית מהחולים המטופלים עברו בדיקות גנטיות לזיהוי גנוטיפ CYP2C19. בסה”כ, 177 חולים (1.6%) אובחנו עם תרומבוזיס דפיניטיבי של התומכן, וכולם למעט אחד אובחנו בתוך שנה אחת (החולה האחרון אובחן ביום 378); כאשר 275 חולים (2.5%) אובחנו עם תרומבוזיס סביר או דפיניטיבי של התומכן.
תרומבוזיס דפיניטיבי של התומכן תועד ב-1.37% מהחולים שטופלו ב-Ticagrelor ו-1.93% מאלו שטופלו ב-Clopidogrel, הבדל שתורגם לירידה של 33% בסיכון עם Ticagrelor. תרומבוזיס דפיניטיבי או סביר של התומכן תועד ב-2.21% מהחולים המטופלים ב-Ticagrelor וב-2.87% מהמטופלים ב-Clopidogrel, ירידה של 25% בסיכון לטובת Ticagrelor. בנוסף, הסיכון לתרומבוזיס דפיניטיבי, סביר או אפשרי של התומכן היה נמוך בהיקף של 23% עם Ticagrelor.
בתת הקבוצה הנוכחית של מחקר PLATO בחולים עם תומכנים כליליים, Ticagrelor הביא להפחתת שיעורי ההיארעות של תרומבוזיס של התומכן, בהשוואה ל-Clopidogrel, ללא תלות בהגדרה בשימוש. למרות שאין הבדל מובהק סטטיסטית בשיעורי תרומבוזיס של התומכן, תועדה ירידה בשיעורי תרומבוזיס סב-אקוטי ומאוחר.
Circulation 2013
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!