מתוצאות סקירה חדשה עולה כי ביצוע צנתור כלילי דרך העורק הרדיאלי אינה מעלה את הסיכון לסיבוכים נוירולוגיים, בהשוואה לצנתור דרך עורק המפשעה. לדברי החוקרים, ממצאי המחקר מעודדים, מאחר ויותר ויותר רופאים בוחרים כיום בגישה הרדיאלית בפרוצדורות רבות.

המחקר כלל קרוב ל-350,000 פרוצדורות PCI (Percutaneous Coronary Intervention) ולא זוהתה כל עליה בסיכון לסיבוכים נוירולוגיים עם ביצוע הפרוצדורה בגישה רדיאלית. הנתונים נאספו במהלך תקופת המעבר מהגישה הפמוראלית לגישה הרדיאלית בבריטניה, במהלכה חלה עליה בשיעור הצנתורים שבוצעו בגישה רדיאלית מ-17.1% ל-50.8%.

מדובר במחקר רטרוספקטיבי של נתוני British Cardiovascular Intervention Society לשנים 2006-2010. במהלך תקופה זו בוצעו 124,616 פרוצדורות דרך העורק הרדיאלי ו-223,476 פרוצדורות דרך עורק המפשעה. חולים שעברו את הפרוצדורה בגישה רדיאלית היו צעירים יותר, עם שכיחות נמוכה יותר של סוכרת ושכיחות גבוהה יותר של מחלה צרברווסקולארית ומחלת כלי דם היקפית. בחולים בהם הפרוצדורה בוצעה בגישה פמוראלית תועדה שכיחות גבוהה יותר של ניתוח מעקפים בעבר או הפרעה בתפקוד הכלייתי.

החוקרים תיעדו 247 סיבוכים נוירולוגיים בחולים שעברו פרוצדורה בגישה פמוראלית (0.11%) ו-139 סיבוכים נוירולוגיים באלו שעברו פרוצדורה בגישה רדיאלית (0.11%). ממודל מתוקן להערכת הסיכון עלה כי אין הבדל בסיבוכים בעת ביצוע הפרוצדורה בגישה פמוראלית או רדיאלית. הגורמים המנבאים המשמעותיים לסיבוכים נוירולוגיים כללו שימוש ב-IABP (Intra-Aortic Balloon Pump), אירועים צרברווסקולאריים קודמים, שוק לפני PCI וביצוע הצנתור בשל תסמונת כלילית חדה.

החוקרים זיהו עליה בשיעור הסיבוכים הנוירולוגיים עם הזמן, עם עליה מ-0.08% ל-0.14% במהלך חמש שנות המחקר. ייתכן כי עליה זו נבעה מהשינוי בבחירת החולים לצנתור בגישה רדיאלית, כך שיותר חולים עם תסמונת כלילית חדה עברו את הפרוצדורה. ייתכן כי העליה בסיבוכים נוירולוגיים, דוגמת דימומים מוחיים, נבעה מטיפול נוגד-קרישה אינטנסיבי יותר באוכלוסייה זו.

Am Heart J 2012

לידיעה במדסקייפ