מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Heart Journal עולה כי לתומכנים מצופי סירולימוס תוצאות טובות יותר מתומכני מתכת ערומים, בטיפול בנגעים פוקאלים בעורק אינפרופופליטאלי.

מדיווחים מוקדמים עולה כי תומכנים מצופי סירולימוס מפחיתים את הסיכון להיצרות חוזרת לאחר רה-וסקולריזציה מילעורית של עורק אינפרופופליטאלי. כעת ערכו החוקרים מחקר פרוספקטיבי, אקראי, רב-מרכזי, כפל-סמיות, בו נערכה השוואה בין תומכן מצופה סירולימוס ובין תומכן מתכת ערום מצופה פלסבו, בחולים עם צליעה לסירוגין או איסכמיה קריטית של הגפה, עם נגע חדש בעורק אינפרופופליטאלי.

מדגם המחקר כלל 161 משתתפים, עם אורך נגע ממוצע של 31 מ”מ. יעד הסיום העיקרי של המחקר היה שיעורי הפטנטיות לאחר שנה אחת, שהוגדרה בנוכחות העדר היצרות חוזרת בתומכן (היצרות של 50% ומעלה מחלל העורק), על-בסיס בדיקת אולטרה-סאונד דופלקס או אנגיוגרפיה. יעדי סיום משניים כללו את שיעורי הפטנטיות של כלי הדם לאחר שישה חודשים ושינויים בסיווג Rutherford-Becker לאחר שנה אחת.

במהלך תקופת המחקר נרשמו 25 מקרי תמותה (15.5%). 125 חולים הגיעו לביקורת לאחר שנה אחת. שיעורי הפטנטיות לאחר שנה אחת היו גבוהים יותר משמעותית בקבוצת המטופלים בתומכנים מצופי סירולימוס (80.6%), בהשוואה למטופלים בתומכני מתכת ערומים (55.6%, p=0.004), ושיעורי הפטנטיות המשנית לאחר שנה אחת עמדו על 91.9% ו-71.4% (p=0.005), בהתאמה.

חציון השינוי בסיווג Rutherford-Becker לאחר שנה אחת עמד על 2- (3- עד 1-) בקבוצת המטופלים בתומכנים מצופי סירולימוס, בהשוואה ל-1- (2- עד 0) בקבוצת המטופלים בתומכני מתכת ערומים, בהתאמה (p=0.004).

החוקרים מסכמים וכותבים כי הנתונים מעידים על שיפור משמעותי בשיעורי הפטנטיות של נגעים פוקאליים בעורקי אינפרופופליטאלי עם תומכנים מצופי סירולימוס, בהשוואה לתומכני מתכת ערומים. במקביל לתוצאות הטכניות, השינוי בסיווג Rutherford-Becker העיד על יתרון משמעותי לתומכנים מצופי סירולימוס.

European Heart Journal. 2011;32(18):2274-2281

לידיעה במדסקייפ