אימון בעזרת הליכון נמצא יעיל בחולים עם מחלת כלי דם היקפיים (מתוך Clin J Sports Med)

ממחקר שפורסם בגיליון ספטמבר שלClinical Journal of Sports Medicine , עולה כי אימון של 12 שבועות על הליכון מעלה את חוזקם של שרירי השוק, סיבולת, וקיבולת הליכה בחולים הסובלים ממחלת כלי דם היקפיים (PADperipheral artery disease).

מחקרים קודמים העריכו את השפעות האימון הגופני בחולים עם PAD, אך תוצאותיהם, לדברי החוקרים, היו מעורפלות.

במטרה להבהיר את האינטראקציות הקיימות בין כוח, סיבולת, וקיבולת הליכה, החלו החוקרים בתכנית שבה 17 פרטים, הסובלים מ- PAD עברו אימון גופני של שעה אחת, שלוש פעמים בשבוע, למשך 12 שבועות. ובהמשך תקופה נוספת של 12 שבועות ללא התערבות.

אף אחד מהגורמים שנמדדו לא השתפר במהלך 12 השבועות ללא אימון גופני בשלב הביקורת. אולם, לאחר 12 שבועות של אימון גופני תועד שיפור משמעותי בשיא מומנט הפיתול ב-plantar flexion, וב- dorsiflexion ב-30 ו-60 מעלות, פיק ממוצע של הכוח, ועוצמה ממוצעת.

זמן הליכה נטולת כאב, כאב צליעה מקסימלי נסבל, ושיא צריכת החמצן עלו גם הם משמעותית לאחר האימון. לא נצפה שיפור במדד לחץ הדם הסיסטולי קרסול-זרוע.

השיפור בשיא הכוח הממוצע לאחר תקופת האימון היה בקורולציה עם השיפור בזמן הליכה ללא כאב וכאב צליעה מקסימלי נסבל. בניגוד לכך, השינויים באינדקס קרסול-זרוע ובשיא צריכת החמצן לא נמצאו בקורולציה עם כוח שרירי השוק וסיבולת.

אם כך, מסכמים החוקרים, המחקר לא מספק עדות ישירה להסבר המנגנון, הקיים בבסיס הקשר בין סיבולת השרירים המשופרת וקיבולת ההליכה.

Clin J Sports Med 2006;16:397-400

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן