מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-International Kidney Cancer Symposium עולה כי מתן Tivozanib הוביל לשיעורים גבוהים יותר משמעותית של בקרת מחלה, בהשוואה ל-Sorafenib, בחולים עם סרטן כליה מתקדם ועמיד או חוזר. התועלת של הטיפול תועדה בכל תתי הקבוצות וגדלה עם המשך מעקב.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Tivozanib הינו מעכב טירוזין קינאז המאושר בארצות הברית לטיפול בחולים עם סרטן כליה מתקדם, חוזר או עמיד, אשר קיבלו לפחות שני קווי טיפול סיסטמי קודמים.
מחקר TIVO-3 בשלב 3 השווה את Tivozanib מול Sorafenib בחולים עם סרטן כליה גרורתי לאחר כישלון 2-3 קווי טיפול סיסטמי קודמים, אחד מהם כלל מעכב טירוזין קינאז מעבר ל-Sorafenib או Tivozanib.
במסגרת המחקר חולקו באקראי חולים לקבלת Tivozanib במינון 1.34 מ”ג פעם ביום למשך שלושה שבועות, עם שבוע הפסקה (175 חולים; גיל חציוני של 62 שנים; 72% גברים) או לטיפול פומי ב-Sorafenib במינון 400 מ”ג פעמיים ביום, אשר ניתן באופן רציף לאורך 4 שבועות (175 חולים; גיל חציוני של 64 שנים; 73% גברים).
בקרב מטופלים ב- Tivozanib חציון משך ההישרדות ללא-התקדמות היה ארוך יותר משמעותית (5.6 חודשים לעומת 3.9 חודשים; יחס סיכון של 0.73, רווח בר-סמך 95% של 0.56-0.94) ושיעורי התגובה הכוללים היו גבוהים יותר (18% לעומת 8%, p=0.02).
שיעורי בקרת מחלה, אשר הוגדרו כאחוז החולים בהם תועדה תגובה מלאה, תגובה חלקית או מחלה יציבה, היו גבוהים יותר עם Tivozanib לאחר 8 שבועות (82.3% לעומת 69.1%; יחס סיכויים של 2.07, p=0.0045), 16 שבועות (64.6% לעומת 44.6%; יחס סיכויים של 2.27, p=0.0002) ולאחר 24 שבועות (46.9% לעומת 27.4%; יחס סיכויים של 2.33, p=0.0002).
ממאי המחקר מעידים כי בקרת מחלה הינה תוצא סיום חשוב בחולים עם סרטן כליה עמיד או חוזר תחת קו טיפול שלישי או רביעי.
מתוך כנס ה-International Kidney Cancer Symposium
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!