מחקר חדש מצביע על כך שבינה מלאכותית (AI) יכולה לזהות שחפת (TB) בצילום רנטגן של החזה, וכך להעלות את יכולת האבחון של המחלה על ידי הרדיולוגים. שימוש בשיטה זו יאפשר שליחת צילום רנטגן למיקום מרכזי לצורך פיענוח, ויביא תועלת במיוחד לאזורים דלי משאבים אשר בהם נפוצה מחלת השחפת, ובעיקר למטופלים המתקשים במתן דגימת ליחה.
מחקרים מראים כי שחפת גורמת לתמותה בקרב 1.6 מיליון אנשים ברחבי העולם מדי שנה, מה שהופך אותה לגורם המוות ה-13 בעולם ולגורם השני למוות כתוצאה מזיהום לאחר COVID-19. עם זאת, בשנת 2021, כ-3 מיליון חולי שחפת לא אובחנו, ולכן עולה הצורך בשימוש בבינה מלאכותית לצורך סיוע באבחנת המחלה. מחקר זה הוצג בקונגרס האירופי למיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות (ECCMID – European Congress of Clinical Microbiology & Infectious) שנערך השנה בקופנהגן, דנמרק. ד”ר פראיק רודולף, המחלקה למחלות זיהומיות, בית החולים האוניברסיטאי ארהוס, דנמרק, ועמיתיו השוו את הביצועים של בינה מלאכותית באבחנת שחפת לפי צילומי חזה עם ביצועיהם של שני רדיולוגים ממוצא אתיופי עם לפחות 10 שנות ניסיון (אך היה שוני בניסיון בין הרופאים).
במסגרת המחקר פוענחו צילומי חזה של 498 מטופלים. 57 (11%) מהמטופלים אובחנו עם שחפת, מתוכם 41 לפי קליניקה ו-16 באמצעות בדיקת PCR, אך מידע זה הוסתר מהרדיולוגים וממערכת הבינה המלאכותית. המטופלים היו מבוגרים עם תסמינים המעידים על שחפת משלושה מרכזים ציבוריים בביסאו במערב אפריקה, ומשלושה מרכזי בריאות ציבוריים בגונדר, אתיופיה.
תוצאות המחקר הראו כי ה-AI זיהתה 75% מכל המקרים שאובחנו באמצעות PCR (רגישות של 75%) ו-85.7% מהמקרים שלא אובחנו כשחפת (ספציפיות של 85.7%). להערכות הרדיולוג הפחות מנוסה הייתה רגישות של 62.5% וסגוליות של 91.7%, בעוד להערכות הרדיולוג המנוסה יותר הייתה רגישות של 75% וסגוליות של 82%. בחלק מהמקרים הבינה המלאכותית הראתה ביצועים טובים יותר מאשר הרדיולוגים גם יחד (קונסולידציה וממצאי הנראים כגושים) ובחלק מהמקרים היא הראתה ביצועים פחות טובים (כגון לימפאדנופתיה בשערי הריאה).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!