הפרעות שינה לאחר חבלת ראש מלוות בסיכון מוגבר לדמנציה (מתוך כנס SLEEP)

הפרעות שינה בקרב חולים עם היסטוריה של חבלת ראש מלוות בעליה בסיכון לדמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס SLEEP 2021. לאורך חציון מעקב של למעלה מארבע שנים נרשמה עליה של 25% בסיכון להתפתחות דמנציה במבוגרים עם היסטוריה של חבלת ראש ואבחנה של הפרעות שינה.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 712,708 חולים עם היסטוריה של חבלת ראש. הגיל החציוני של המשתתפים עמד על 44 שנים, רובם (59%) היו גברים. בכל המקרים תועד תפקוד קוגניטיבי תקין בעת הפניה לטיפול בבית חולים עם חבלת ראש בין מאי 2003 ועד אפריל 2013.

לאורך חציון מעקב של 52 חודשים, 32,834 חולים (4.6%) פיתחו דמנציה. לאחר תקנון לגיל, מין, רמת הכנסה, חומרת החבלה ומחלות רקע, אבחנה של הפרעת שינה לוותה בסיכון מוגבר משמעותית להיארעות דמנציה (יחס סיכון של 1.25, רווח בר-סמך 95% של 1.15-1.36). התוצאות היו דומות בגברים (יחס סיכון של 1.26, רווח בר-סמך 95% של 1.11-1.42) ובנשים (יחס סיכון של 1.23, רווח בר-סמך 95% של 1.09-1.40).

ההנחה היא כי המנגנון בבסיס הקשר בין הפרעות שינה לאחר חבלת ראש והסיכון לדמנציה הוא ככל הנראה מולטיפקטוריאלי. בהפרעות שינה באופן כללי, השינה יותר מקוטעת וישנה פגיעה בארכיטקטורת השינה. שינויים אלו עשויים לתרום לעומס נוסף על תפקוד המוח שכבר מצוי בסכנה לאור הפגיעה המוחית.

הפרעות השינה הנפוצות ביותר שאובחנו היו הפרעת נדודי שינה והפרעות נשימה על-רקע שינה, להן מנגנונים פתופיזיולוגיים שונים ולכן ייתכן ומעורבות בהתפתחות סוגים שונים של דמנציה. לרוע המזל, החוקרים לא יכלו לבחון זאת במחקר הנוכחי, מאחר ובמרבית המקרים לא היו נתונים אודות סוגי הדמנציה.

החוקרים מסכמים וכותבים הפרעות שינה מלוות בסיכון מוגבר לדמנציה ולכן יש מקום לנקוט בצעדים למניעת הפרעות אלו בחולים עם היסטוריה של חבלת ראש, כולל בדיקות סקר להפרעות שינה בשלבים המוקדמים לאחר החבלה.

מתוך כנס SLEEP

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן