סיווג לקטגוריות סיכון עשוי לסייע בהתאמה אישית של טיפול לאחר חבלה אורתופדית (JAMA Surgery)

בשלב המוקדם של החלמה לאחר חבלה אורתופדית, ניתן לסווג את החולים לקבוצות סיכון, דבר העשוי לסייע בהתאמה אישית של הטיפול בחולים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת JAMA Surgery.

במסגרת המחקר עקבו החוקרים אחר 352 חולים, בגיל ממוצע של 37 שנים, עם חבלה אורתופדית חמורה, אשר טופלו בשישה מרכזי טראומה בדרגה I בארצות הברית. שישה שבועות לאחר השחרור, החולים השלימו הערכות סטנדרטיות של חמישה גורמי סיכון (עוצמת כאב, דיכאון, הפרעת דחק בתר-חבלתית, התמכרות לאלכוהול ושימוש בטבק) וארבעה גורמים מגנים (עמידות, תמיכה חברתית, תחושת ערך עצמי לחזרה לפעילות סטנדרטית ותחושת ערך עצמי להתמודדות עם הדרישות הכלכליות של ההחלמה).

החוקרים זיהו שישה דפוסי מטופלים ייחודיים, אשר היו אחראיים לחלק ניכר מהשונות בתוצאות הרפואיות והתפקודיות לאחר שנה אחת. ניתן היה לצמצם צברים אלו לארבע קבוצות קליניות, שסווגו בין סיכון נמוך והגנה גבוה (הדפוס הטוב ביותר) ועד סיכון גבוה והגנה נמוכה (הדפוס הגרוע ביותר).

כל התוצאות היו גרועות יותר לאורך ארבע הקבוצות. מניתוח סטטיסטי עלה כי מדד SMFA (Short Musculoskeletal Function Assessment) הממוצע לאחר שנה אחת היה שונה ב-7.8 נקודות בין הקבוצה הטובה ביותר והשניה בטיבה, ב-10.3 נקודות בהשוואת הקבוצה השניה והשלישית וב-18.4 נקודות בהשוואת הקבוצה השלישית והרביעית (הגרועה ביותר).

ששת הצברים הללו וארבע הקבוצות הקליניות הציעו מסלולי מעקב וטיפול נפרדים אחר החולים. בשני הצברים הראשונים, המזהים למעלה ממחצית מהחולים ומתאפיינים בסיכון נמוך והגנה רבה, תועד מדד SMFA ממוצע לאחר שנה אחת שהיה בטווח התקין ומדדי דיכאון ותסמונת דחק בתר-חבלתית מתחת לסף להגדרת מוגבלות. למרות שבשני הצברים ניתן לצפות לתוצאות טובות, בחולים בקבוצה הראשונה צפויה החלמה מלאה. טיפול סטנדרטי עם מעקב אחר התפתחות הפרעות משניות צפוי להספיק במקרים אלו. עם זאת, באלו בצבר השני תתכן תועלת לניטור נוסף.

כ-30% מהחולים סווגו בשלושת הצברים הבאים, עם סיכון שהיה ברובו בדרגה תת-קלינית והגנה בדרגה מתונה. הם זיהו עדות משמעותית כי רמות מתחת לסף של גורמי סיכון דוגמת כאב, חרדה ודיכאון, שיחקו תפקיד חשוב בתוצאות גרועות בקבוצות אלו. בחולים אלו תתכן תועלת למעורבות תמיכת עמיתים ותכניות לטיפול עצמי.

חולים בצבר השישי (סיכון גבוה, הגנה נמוכה) היו בסיכון גבוה מאוד למספר הפרעות ולרוב הציגו מדדים שעלו על הסף המקובל לסקירה, גם שישה שבועות לאחר הפציעה. לאחר שנה אחת, למעלה מ-90% מהחולים הציגו מדדי SMFA בסף מוגבלות וכ-75% נמצאו חיוביים לדיכאון ותסמונת דחק בתר-חבלתית. בחולים אלו צפויה תועלת להפניה אגרסיבית למומחה לבריאות הנפש ושירותי איזון כאב, ביחד עם תיאום מוקדם של תכנית הטיפול למניעת סיבוכים בטווח הארוך.

החוקרים כותבים כי בדיקות סקר וסיווג מוקדמות עשויות לסייע בקביעת גישה מותאמת אישית לטיפול לאחר-ניתוח, תוך שימור משאבים וקביעת טיפול הולם לחולים.

JAMA Surgery 2018

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן