התוויות לבדיקת CT Angiography של עורקי החוליות לאחר טראומה (Spine)

במאמר שפורסם בכתב העת Spine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו זוהו מספר גורמים מנבאים לנזק לעורקי החוליות לאחר טראומה. ממצאים אלו מסייעים בזיהוי חולים בסיכון מוגבר לפגיעה בעורקי החוליות, בהם יש מקום להשלמת בדיקת CTA (Computed Tomography Angiography) של הצוואר, בהשוואה לאלו בסיכון נמוך בהם אין הכרח בבדיקה.

מטרת החוקרים הייתה לזהות גורמים המנבאים נזק לעורקי החוליות במטרה להעריך את הסיכון והתועלת של בדיקת CTA של הצוואר במצבי טראומה. הם ביקשו לפתח הנחיות עבור רופאים במטרה לסווג את המטופלים על-פי הסיכון לנזק לעורקי חוליות.

החוקרים אספו נתונים אודות פצועי טראומה אשר טופלו במהלך ארבעה חודשים במרכז טראומה עירוני. הם השלימו הערכת נזק צרברווסקולארי ב-144 מבין 1,854 פצועים (7.77%) ותיעדו עדויות לנזק לעורקי החוליות ומאפיינים קליניים חמורים.

מהנתונים עלה כי ב-0.49% מהמשתתפים הייתה עדות לנזק לעורקי החוליות. בניתוח חד-משתני זוהו שישה גורמים המנבאים נזק לעורקי החוליות, כאשר ניתוח רגרסיה הדגים ארבעה מנבאים בלתי-תלויים לנזק זה: מין נקבה, מדד GCS (Glasgow Coma Scale) נמוך, שבר עמוד-שדרה צווארי ופגיעה נלווית בעורקי תרדמה.

הממצאים הצביעו על מגמה לפיה בדיקה גופנית חיובית לפגיעה בעמוד-שדרה צווארי ניבאה נזק לעורקי החוליות, אך ללא מובהקות סטטיסטית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי במרבית פצועי טראומה אין צורך בהשלמת בדיקת CTA בשאלת נזק לעורקי החוליות וכי ממצאי המחקר מסייעים בהבחנה בין אלו בסיכון בינוני/גבוה ואלו בסיכון נמוך לפגיעה זו.

Spine. 2018;43(9):E520-E524

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן